בשעות הערב אמש (רביעי) התקיים באולם הענק בבנייני האומה בירושלים כינוס מיוחד לאלפי תלמידי הישיבות ומעמד סיום מסכתות בראשותם של מרנן ורבנן גדולי ישראל לזכרו של הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל.
באירוע שהתקיים בראשותו של הגאון רבי גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' נטלו חלק חברי מועצת גדולי התורה המשגיח הגאון רבי דן סגל, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל, הגאון רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ, הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון, הגאון רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקא והגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.
כפי שנחשף ב"כיכר השבת", בימים האחרונים עלו הגר"ח משיקובסקי והגר"ב שפירא אל מעונו של הגר"ג אדלשטיין והפצירו בו להשתתף במעמד הגדול ואכן אתמול הודיע ראש הישיבה כי הוא נענה לבקשה.
הגר"ג אדלשטיין נואם במעמד
בשעות הערב יצא הגר"ג אדלשטיין מביתו שברחוב ראב"ד בבני ברק בליווי שיירה אל המעמד התורני.
רגעים מרטיטים במיוחד נרשמו כאשר נכנס ראש ישיבת פוניבז' אל היכל הכינוסים תוך שירה אדירה של אלפי בני הישיבות "צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל".
"היה חשמל באוויר", מספר ל"כיכר השבת" תלמיד ישיבת חברון שהשתתף במעמד. "זה הזכיר לנו את המעמדים ההיסטורים ברשותם של גדולי ישראל זצ"ל ואת הכבוד לתורה שהעניקו להם".
"לראות את כל זקני ראשי הישיבות עומדים ושרים יחד לכבודו של 'רבי גרשון' יחד עם צעירי הצאן, צורבי מרבנן, בשעה שנכנס לכינוס, זה היה מחזה מרגש במיוחד", מתאר בהתרגשות משתתף נוסף.
יצויין כי מדובר באירוע ציבורי ראשון בו נטל ראש הישיבה חלק מרכזי ובפרט כאשר הוא פונה אל ציבור תלמידי הישיבות בירושלים.
הבוקר, בעיתון 'יתד נאמן' ניכרת ההתייחסות ל"הכתרה" הלא רשמית, כאשר בטאון תנועת 'דגל התורה' שידוע בניואנסים הדקים בכבודם של תלמידי חכמים, מציג בראש העמוד את מכתבו של מרן ראש הישיבה מנהיגן של ישראל הגראי"ל שטיינמן ותחתיו תמונה של הגאון רבי גרשון אדלשטיין עליו מצויין בכתבת השער כי נשא את המשא המרכזי.
דבריו המלאים של רבי גרשון אלשטיין:
"שמענו דברי חיזוק לעבודת הבורא, כולנו יודעים את החשיבות של עסק התורה, התחזקנו עוד יותר, עכשיו העניין הוא לקיים למעשה. חשוב מאוד לדעת, כל אחד מאיתנו, מבוגר או צעיר, לא משנה, יכול להיות גדול בתורה אמיתי. לא תלוי בכישרונות, רק תלוי בסייעתא דשמיא. סייעתא דשמיא יש, אם יש זכויות, הבא ליטהר מסייעין אותו. הבא ליטהר גם בין הזמנים. בין הזמנים זה לא זמן של פטור מתורה. אין זמן שפטור מתורה. יש צורך במנוחה שהגוף צריך לנוח, ודאי אדם צריך לנוח, אבל לדעת שהמנוחה היא הכשר, היא צורך התורה. כמו שהרמב"ם אומר, שמי שישן לש"ש השינה שלו היא עריבה למקום, עובד את השם בשינה הזו, כי המטרה של השינה היא עבודת ד'. כך גם בין הזמנים.
"דבר ראשון זה תורה, ותורה זה דבר כזה שמאוד מעניין, מאוד מתוק. מתוקים מדבש, והערב נא, ויש גם סקרנות לתורה. כולנו רוצים לדעת, סקרנות, כך טבע האדם. תורה היא סקרנות וגם מתיקות, זה מושך לעסוק בתורה. מעשים ידועים מהרבה שקיבלו הדרכה איך ללמוד מתוך מתיקות והתעניינות ולא יכלו להפסיק, הלימוד משך אותם, קשה להפסיק.
"התורה גם מקדשת את האדם. מה שיותר מרותק לתורה, יותר מקודש. ע"י דבקות בתורה, עם כל דיני התורה, והראש שקוע, מרותק לתורה, עם תפילה, ביחד עם אהבת הבריות, זוכים לדרגה שאין לתאר.
"הכי חשוב לדעת, כל הנאות עוה"ז זה כלום. קשה קצת, יש יצה"ר, העצה הפשוטה הידועה היא בלימוד המוסר. והשמחה חשובה מאוד, אדם צריך לשמוח במה שעושה המעש"ט שעושה, מה שעשה ומה שיכול לעשות השמחה נותנת כח. בע"ה כולנו נזכה לשמחה חיים מאושרים, כאו"א".
