הכביש בבעלות פרטית: העירייה תשלם דמי שימוש. אילוסטרציה - הכביש בבעלות פרטית: העירייה תשלם דמי שימוש
הכביש בבעלות פרטית: העירייה תשלם דמי שימוש. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אאא

ב-2010 רכשו שתי חברות נדל"ן בשם ״ארט גן״ ו״דיזנגוף תל אביב״ שטח ברמת גן, שכ-60% ממנו מיועד להפקעה על פי תב"ע (תכנית בניין עיר) מ-1979.

אך עד היום ההפקעה נותרה ברמה התכנונית בלבד והעירייה לא השלימה הליכים שונים הדרושים לרישום השטח על שמה אף שהוא משמש בפועל ככביש וכמדרכה עשרות שנים. 

לפני כשנתיים הגישו החברות נגד העירייה תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים.

לטענתן, חרף הצהרות העירייה הליכי ההפקעה לא קודמו ולא הסתיימו ברישום ולמרות זאת העירייה עושה שימוש בקרקע ובנסיבות אלה יש לראות בה פולשת.

העירייה טענה מנגד שהיא "פועלת נמרצות" לקידום הליכי התכנון אך הם מתעכבים מאחר שאחד המבנים בחלקה סמוכה הוכרז כבניין לשימור. לטענתה, התביעה הוגשה בחוסר תום לב לאחר שהתובעות הבינו שרכישת הקרקע לא הייתה כדאית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

העירייה הוסיפה שהיא מחזיקה בשטח למעלה מ-50 שנה כשהבעלים הקודמים וגם התובעות לא מחו על כך, ולכן יש לראות בהם כמי שהסכימו במשתמע למצב.

עוד לדבריה, טובת ציבור המשתמשים בדרך מחייבת את דחיית התביעה, זאת במיוחד כשמטרת התובעות היא רק להפעיל עליה לחץ בלתי סביר כדי שתנפיק להן היתר בנייה בפרויקט שהן מתכננות.  

עו''ד משה שור. באדיבות המצלם
עו"ד משה שור. באדיבות המצלם
הגדלה

נהנית מכל העולמות

השופטת כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב הבהירה שעל פי נסח הרישום התובעות הן בעלות הקרקע ודי בכך כדי להקנות להן את הזכות לדרוש את סילוק העירייה.

השופטת כתבה בהקשר זה כי ״ייעודם של מקרקעין בתכנית בנין עיר להפקעה אינו מהווה אקט של הפקעה וכל עוד לא ננקטו הליכי ההפקעה בפועל לא מוקנות לרשות המקומית כל זכויות במקרקעין".

עם זאת, השופטת קבעה שכשהתובעות רכשו את השטח הן ידעו שרובו נמצא בשימוש העירייה עשרות שנים והן לא הביעו התנגדות לכך עד למועד הגשת התביעה ביוני 2014.

לדבריה, אמנם אין לראות בשתיקתן של התובעות כהסכמה למצב אך בהחלט ניתן לייחס להן השלמה עם השימוש שהעירייה עושה בשטח שככל הנראה יופקע בעתיד.

עוד לדבריה, עם הגשת התביעה התבטלה הרשות המשתמעת שנתנו התובעות לעירייה להשתמש בשטח. לכאורה, בנסיבות אלה היה צריך להורות לעירייה להתפנות אך מאחר שמדובר בצומת מרכזי וסואן לא ניתן לעשות כן תוך יצירת כאוס.

עם זאת, השופטת הבהירה שעל אף דחיית דרישת התובעות לסילוק יד, יש מקום לחייב את העירייה בדמי שימוש ראויים שכן אין לאפשר לה ליהנות מכל העולמות – מצד אחר לעשות שימוש בשטח המיועד להפקעה כאילו הושלמו ההליכים ומאידך לא לשלם לתובעות דבר.  

בנסיבות אלה חייבה השופטת את העירייה לשלם לתובעות 49,200 שקל על השימוש בשטח ממועד הגשת התביעה וכן בתשלום חודשי של 600 שקל החל ממועד מתן פסק הדין ועד להשלמת הליכי ההפקעה.

העירייה חויבה בנוסף בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 20,000 שקל.

  • ב"כ התובעות: עו"ד מיכאל רוזן, עו"ד שלומי ברקאי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד עדינה פיבלביץ

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד משה שור עוסק ב- דיני מקרקעין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.