הילדים יהגרו לקנדה עם אמם למורת רוחו של האב. אילוסטרציה - הילדים יהגרו לקנדה עם אמם למורת רוחו של האב
הילדים יהגרו לקנדה עם אמם למורת רוחו של האב. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אאא

פסק הדין חושף את אחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר בגירושין, בה אחד מבני הזוג מבקש להמשיך בחייו ולהגר עם הילדים למדינה אחרת בעוד בן הזוג השני, שנשאר בארץ, נאלץ להילחם על זכותו לקשר משמעותי עם ילדיו.

יצוין כי העיקרון המנחה את בתי המשפט בסוגיה זו הוא טובת הילדים, אך לצד זאת ישנה הכרה בזכותו של ההורה המשמורן להמשיך את חייו מתוך הנחה שהילדים יושפעו מכך לטובה.

במקרה שלפנינו, התפתח דיון על סמכות בית הדין הרבני לדון בנושא הגירת הילדים כאשר נושא זה לא נכרך מפורשות בתביעת הגירושין. הבעל-התובע ביקש לשלול את הסמכות מבית הדין הרבני שגילה דעתו במסגרת אחד הדיונים שהתקיים בפניו כי לא ניתן למנוע מהאישה להגר.

מדובר בבני הזוג שנישאו בקנדה והתגוררו שם עם ילדיהם כ- 10 שנים. בסוף 2015 המשפחה עלתה ארצה וכחצי שנה לאחר מכן הגיש הבעל תביעת גירושין במסגרתה כרך את נושא משמורת הילדים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בדיון שהתקיים בבית הדין, האישה הצהירה על כוונתה לשוב לקנדה והתנהל בנושא דיון ארוך ומפורט במסגרתו הבעל הביע התנגדות למהלך. בסיכום הדיון, בית הדין הבהיר לבעל כי עם מתן הגט לא יוכל למנוע מהאישה להגר עם הקטינים אך הצליח לחלץ ממנה הסכמה לדחות את המעבר בשנה.

מספר חודשים לאחר מתן הגט, האישה הגישה בקשה לבית הדין לאפשר לה להגר לפני תום השנה בטענה כי לא הצליחה להתאקלם ולמצוא עבודה בארץ, אולם בעלה לשעבר התנגד לבקשה ולראשונה העלה טענה כי בית הדין אינו מוסמך לדון בנושא כיוון שנושא הגירת הקטינים לא נכרך במפורש בתביעת הגירושין שהגיש.

אלא שבניגוד לעמדתו בית הדין פסק כי הוא דווקא כן מוסמך לדון בנושא לאור ההסכמה המשתמעת מהתנהלות הצדדים בדיון הקודם, ומאחר שנושא משמורת הילדים נכרך כדין, ולשיטתו הוא כולל בתוכו גם את הדיון בשאלת מקום מגורי הקטינים.

הבעל ערער על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול ונדחה. במאמץ אחרון לביטול "רוע הגזירה" הוא פנה לסיועו של בג"צ.

עו''ד זהר מימוני. באדיבות המצלם
עו"ד זהר מימוני. באדיבות המצלם
הגדלה

הסכמה בהתנהגות

יצוין כי ההלכה הנוהגת בעניין זה היא שדרושה כריכה מפורשת של נושא ההגירה על מנת להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בו ואין להסתפק בכריכת משמורת הילדים בלבד. אולם השופטיםיורם דנציגרהשופט עוזי פוגלמן והשופט מני מזוז סברו כי במקרה המסוים הזה אין צורך להעמיד הלכה זו לבחינה מחודשת  על מנת להכריע בתיק. הסיבה לכך היא הדיון הארוך שעסק בשאלת ההגירה ברבני טרם הגירושין, והעובדה שהתובע נטל בו חלק פעיל מבלי להעלות טענה באשר לסמכות בית הדין. התנהלות זו, קבעו השופטים, כמוה כהסכמה בדיון בסוגיית ההגירה, ועל כן בית הדין הרבני "קנה סמכות" לדון בנושא.

בנסיבות אלו, בג"צ פסק לטובת האישה ואוצר המדינה הוצאות בסך 6,000 שקל.

פסק הדין מהווה הנחיה ברורה למי שאינו מעוניין להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא מסוים הקשור בגירושין: העלו את הטענה להעדר סמכות בהזדמנות הראשונה אחרת תהיו כבולים להחלטותיו.

  • ב"כ העותר: עו"ד גד יראל
  • ב"כ המשיבים 1-2: עו"ד ד"ר רפי רכס
  • ב"כ המשיבה 3: עו"ד ג'ורדן ברק

עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד זהר מימוני עוסק ב- דיני משפחה 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.