הפרשת חלה באמצעות משגיח כשרות מתי?
(צילום: שאטרסטוק)
אאא

המשנה (תרומות פ"א מ"א) אומרת כי חיוב הפרשת תרומה חל על בעל הפירות וכי אדם זר אינו יכול להפריש תרומה על פירות שאינם שלו. בלשון התורה מצוות הפרשת חלה מוגדרת כתרומה שנאמר "תרימו תרומה " (עי' גר"א יו"ד שכח סע"ק ב) ולכן נוסח ברכת הפרשת חלה יכול להיות בלשון "על הפרשת תרומה" או "על הפרשת חלה"  (שו"ע יו"ד סי' שכח סעי' א) דין זה נפסק להלכה (בשו"ע יו"ד שכח סעי' ג).

הגמרא במסכת קידושין (מא ע"א) מביאה את דברי המשנה במסכת תרומות (פ"ד מ"ד) האומרת כי ניתן למנות שליח להפרשת תרומה ומבארת הגמ' כי דין השליחות בתרומה נלמד מדרשת הפסוק הנאמר בהפרשת תרומה "כן תרימו גם אתם" לרבות את השליח שמותר לו לבצע הפרשת תרומה בהוראת בעל הפירות. דין זה נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד שכח סעי' ג).

לאור האמור עולה כי אומנם מצוות הפרשת חלה מוטלת על בעל העיסה, אך באפשרות בעל העיסה למנות שליח להפרשת החלה, וממילא בעל מאפיה יכול למנות את אחד מעובדיו או את משגיח הכשרות בכדי שיפרישו חלה מן הבצק המעובד, אלא שלכאורה יהיה צורך לחדש את מינוי שליחות בכל פעם שמיוצר במאפיה בצק משום שרק בשעת "גלגול" הבצק העיסה מתחייבת בהפרשת חלה ורק לאחר החיוב ניתן למנות שליח להפרשה שהרי בטרם יצירת החובה לכאורה לא ניתן למנות שליח על מעשה או חובה שאינה קיימת.

 מתוך הדברים ניתן להסיק כי בכל אימת שעובדי המאפיה ייצרו בצק, בעל המאפיה יצטרך למנות את השליח מחדש, הליך שבהיבט הפרקטי והניהולי של המאפיה יכול ליצור קושי. (הרמ"א ביו"ד סי' שכח סעי' ג פוסק את דברי הבית יוסף בשם הסמ"ג כי בבצק השייך לשותפים יש צורך שכל השותפים ימנו את שליח ההפרשה, וממילא מאפיה הנמצאת בבעלות שותפים יהיה צורך בהסכמת כל השותפים למינוי השליח בכל אימת שעובדי המאפיה יכינו בצק חדש) להלן יבואר כי קיימים מצבים בהם ניתן למנות שליח להפרשת חלה עוד בטרם ייצור הבצק והחיוב בהפרשת חלה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רבינו תם (מסכת נזיר יב ע"א תוד"ה מ"ט) סובר כי ניתן למנות שליח להפרשת חלה עוד בטרם  הקמח נהפך לבצק ועוד לפני שחל חיוב הפרשת חלה. סברת רבינו תם מבוססת על הכלל ההלכתי (כל שבידו אינו מחוסר מעשה) שכל שבידו לעשות מעשה הלכתי, אזי אי ביצוע המעשה ההלכתי אינו מוגדר כמצב של חוסר התקיימות תנאי ליצירת חלות דין, משום שהחיסרון הוא רק מעין חיסרון טכני של ביצוע פעולה מסוימת. ההסבר הוא כי מאחר שהשליח להפרשת חלה קיבל את הקמח לידיו, אזי הוא יכול להפריש חלה מעיסה אחרת שכבר חייבת בהפרשת חלה ובכך לפטור מהפרשה את הקמח שהוא קיבל, וזאת באמצעות קביעת תנאי שההפרשה כעת תחול גם על חיוב ההפרשה העתידי שייווצר בעת הכנת הבצק.

לאור האמור מאחר שלא קיימת כל מניעה או הפרעה לשליח להפוך את הקמח לבצק החייב בהפרשת בחלה, ממילא האפשרות של "בידו" להפוך את הקמח לעיסה החייבת בחלה, מסירה את הבעיה שבעת מינוי השליחות הקמח לא היה חייב בהפרשת חלה, וזאת מכוח הכלל ההלכתי שכל שבידו אין בו חיסרון של דבר שלא בא לעולם.

רבינו תם מוכיח את דבריו מסוגיית הגמרא במסכת קידושין (סב ע"ב) האומרת כי ניתן להפריש תרומה מפירות שכבר התחייבו בהפרשת תרומה, ובכך לפטור מהפרשת תרומה פירות שעדיין לא נקטפו וטרם התחייבו בהפרשת תרומה, מכוח יישום הכלל ההלכתי שכל שבידו אינו מחוסר מעשה ואינו נחשב כדבר שאינו בעולם, ממילא מאחר והמפריש יכול בעת ההפרשה לקטוף את הפירות ולחייבם בתרומה, אזי אין חסרון מעשה הקטיפה מונע את חלות ההפרשה על הפירות המחוברים שטרם נקטפו. כשיטת רבינו תם מביא הבית יוסף (יו"ד סי' שכח ) את דברי ספר התרומה ועוד ראשונים, דין זה נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' שכח סעי' ג).

מתוך הדברים עולה כי באפשרות בעלי המאפיה למנות את אחד העובדים או את משגיח הכשרות כשליח להפרשת חלה מכוח הכלל של "כל שבידו", אלא  שאפשרות זו מצטמצמת רק ביחס לקמח שנמצא במאפיה בעת מינוי השליחות, משום שרק ביחס לקמח זה ניתן להחיל את הכלל של "כל שבידו..."  וממילא בכל רכישה חדשה של קמח בעלי המאפיה לכאורה יזדקקו לעשות מינוי שליחות חדש.

למרות מסקנת הביניים דלעיל, ייתכן כי ניתן למנות שליח להפרשת חלה גם ביחס לקמח שלא נמצא תחת יד ממנה השליחות וזאת מהטעם שיבואר להלן. הערוך השולחן (יו"ד סי' שכ סעי' ו) ועוד אחרונים מביאים את דברי ספר התרומות הסובר כי ניתן למנות שליח להפרשת חלה גם ביחס לבצק שייעשה מקמח שבעת מינוי השליחות אינו נמצא תחת יד ממנה השליחות. הסברה להתיר נובעת מכוח "הרחבת" הכלל של "כל שבידו אינו מחוסר מעשה..." שהרי באפשרות השליח גם לקנות קמח ולא רק להפוך את הקמח שהוא קיבל לבצק החייב בחלה, ממילא ייתכן כי הדין של "כל שבידו" כולל גם את האפשרות לרכוש קמח ולכן מינוי השליחות יכול לחול גם על קמח שאינו נמצא תחת יד ממנה השליחות.

דין זה אינו מוסכם על כל הפוסקים ויש הסוברים כי הכלל ההלכתי של "כל שבידו אינו מחוסר מעשה", לא מכיל גם את האפשרות לרכוש קמח תוך הרחבת  היקף ההגדרה למצבים נוספים שהם ביד השליח, אלא הכלל מכיל רק את אפשרות הפיכת הקמח לבצק החייב בעיסה וממילא ניתן למנות שליח להפרשה רק כאשר הקמח עדיין אינו חייב בהפרשת חלה, אך לא ניתן להחיל שליחות כאשר הקמח כלל אינו נמצא ביד השליח.  

סברה זו מבוססת בין השאר על השיטות (שו"ת רע"א קמא סי' קלד ועוד אחרונים) הסבורות  כי מכירה עתידית של שדה שהמוכר טרם רכש אותה אינה חלה, ואין לה כל תוקף קנייני, וזאת משום שהשדה העתידית מוגדרת ביחס למכירה העתידית, כדבר שאינו בעולם, שזהו חיסרון הלכתי המונע את חלות דיני הקניין, ואף לא ניתן לרפא חיסרון זה באמצעות החלת הכלל של כל שבידו לקנות שדה כאילו כבר עתה השדה קנויה , וממילא באופן הנזכר (קיימים אופנים שבהם ניתן להחיל קניין עתידי) לא ניתן ליצור קניין עתידי.

לאור האמור עולה כי האפשרות למנות שליח הפרשת חלה על מאפה המיוצר מקמח שאינו תחת יד ממנה השליחות והשליח, תלויה לכאורה במחלוקת הפוסקים האם מחילים את דין "כל שבידו" גם למצב בו הקמח כלל אינו נמצא ברשות ממנה השליחות או השליח, אך למרות האמור ייתכן כי בכל זאת תהיה אפשרות למנות שליח להפרשת חלה עתידית גם במקרה בו הקמח אינו בנמצא בעת מינוי השליחות, משום שהרמ"א  בהלכ' חלה (יו"ד סי' שכח סעי' ג) מביא את דברי תרומת הדשן (סי' קפח) הסובר, כי אם ברור מעל לכל ספק שבעל העיסה מעוניין שיפרישו עבורו חלה, כגון בסיטואציה בה עיכוב בהפרשה יוביל לקלקול העיסה, הרי שניתן להפריש את החלה גם ללא ידיעתו של בעל העיסה, וזאת מכוח הדין של "זכין לאדם שלא בפניו" (עי' קצוה"ח סי' קכג סע"ק א, שו"ת חתם סופר אהע"ז סי' יא).

לאור האמור ייתכן לומר כי מאחר שברור לכל בר דעת גם ללא הצהרה מפורשת מראש בעל המאפיה מעוניין שייצור המאפים יתנהל באופן סדיר ותקין וכן ייתכן כי אם ייווצר עיכוב בייצור המאפים הדבר אף עלול לגרום לנזק במכירות ובאספקת המוצרים, אזי מכוח דין "זכין לאדם שלא בפניו" יהיה מותר לקיים הפרשת חלה גם ללא הסכמתו המפורשת של בעל המאפיה.

נכתב לעיון ולימוד ולא להוראת הלכה למעשה.

לתגובות stern1416@gmail.com