הסיפור האמתי של ביקור טראמפ בישראל

ידיעה קטנה שדווחה כבדרך אגב, על כעס ששורר ברשות על דברים שטראמפ אמר לאבו מאזן, שופכת אור אחר לחלוטין על כל הביקור כולו (מדיני, דעות)

אברהם ויליס | כיכר השבת |
(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

טראמפ היה והלך, הביקור שעליו דובר כה רבות הסתיים לו, ולכאורה עולם כמנהגו נוהג. לא הוטלה פצצה לשום כיוון, והיה בעיקר דיבורים ומילים יפות, פוטו אפים אינסופיים וסלפי אחד שנוי במחלוקת. הימנים ממשיכים לטעון שטראמפ אוהב את ישראל, והשמאלנים ממשיכים לטעון שהוא אוהב רק את עצמו ובשביל להשיג שלום הוא ידרוס את ישראל (והם מאושרים מזה מאוד כמובן, הרבה יותר כיף להיות דרוס שצדק)

סעודיה ויוזמתה כיכבו ברקע, גם אם לא הכי בלטו. התחממות אזורית, נורמליזציה, הרבה מילים יפות שנזרקו תוך כדי הביקורים שם וכאן. שורה תחתונה, מסכמת לכם המדיה, הביקור הוא בלון נפוח חסר משמעות. הרי היוזמה הסעודית קיימת כבר זמן ארוך מאוד ואף אחד לא היה נלהב לקדמה. לכאורה.

אלא, שידיעה קטנה שדווחה כבדרך אגב, על כעס ששורר ברשות על דברים שטראמפ אמר לאבו מאזן, שופכת אור אחר לחלוטין על כל הביקור כולו. הדיווח מספר על כך שטראמפ עדכן את אבו מאזן שהוא מקדם את היוזמה הסעודית עם שינוי קטן אחד. קטן? קטנטן, איזוטרי.

במקום שהנורמליזציה עם הסעודים תהיה יחד עם השלום עם הפלסטינים, היא תהיה קודם. ואז יהיה קל הרבה יותר לקדם את השלום מול ישראל. שינוי קטן במתווה של היוזמה הסעודית. הסעודים, המצרים והירדים תמכו בשינוי הזה, ולמעשה טראמפ רק עדכן את אבו מאזן לגביו.

אז על מה חרון האף הגדול של אבו מאזן, אז זהו, מסתבר אפעס שיש לשינוי משמעות כלשהי. ברור שהנורמליזציה עם הסעודים תגרור לחץ על הישראלים להיכנס למשא ומתן ולצעוד לכיוון של שלום. השאלה היא מה יקרה אם בסוף למרות כל הרצון הטוב של כל הצדדים המעורבים בגלל סיבות שאינן בשליטת המעורבים לא יהיה שלום.

כולם מבינים שמדובר בחשש רחוק מאוד כמובן. בסך הכל ההנחה היא ששני הצדדים מאוד מעוניינים בשלום ושניהם גם הדגישו את זה שוב ושוב לטראמפ. אבל מכיוון שהמציאות לפעמים עולה על כל דמיון אז צריך עדיין לשאול, מה יקרה אם בסוף לא יהיה שלום. מסתבר שכלום, לא צפוי דה נורמליזציה במצב כזה. הסיכוי שיהיה שלום הוא כל כך גבוה שאין צורך להתעכב על הצד שלא יהיה שלום.

ואם למרות הכל לא יהיה שלום? אז תהיה לפחות נורמליזציה.

אני מניח שהקורא הנבון כבר הבין את הפואנטה. השאלה הכי חשובה לפני שנכנסים לעוד מרתון של שיחות שלום היא השאלה כיצד נצא ממנו כשהוא יסתיים ללא שלום. עד עכשיו היוזמה הסעודית הייתה לא מעניינת כי הנורמליזציה היתה אמורה לבוא רק אחרי אבן הנגף של השלום. השינוי הקטן הזה בסדר הדברים הופך את הסיטואציה על פניה.

במקום שהנורמליזציה תהיה הפרס למקרה של שלום, השלום או לפחות הנעת תהליך שלום כלשהו הפך להיות הפרס על הנורמליזציה.

לא בטוח שהנורמליזציה תהיה מלאה, ועוד נכונו מהמורות בדרך. הלחץ לוויתורים במסגרת תהליך השלום עשוי להיות גדול, אבל בהנחה שהדרישות הבסיסיות של נתניהו יישמרו, או שיהיה שלום אמיתי שכולל הכרה מלאה בישראל סיום הטירור וסיום הסיכסוך או שלא יהיה שלום. לא יהיה שלום רע.

תפקידם האמיתי של פרשנים פוליטיים למיניהם, בשונה מהאדם הרגיל, הוא לדעת לסנן מהם רעשי רקע חסרי משמעות אמיתית ומהו תוכן אמיתי. אילו אמירות הן כלאם פאדי (נימוס), ואיפה מסתתר הסיפור האמתי. וכרגיל בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שטראמפ נבחר, הפרשנים לא מבינים שהם מפשלים פעם אחר פעם לתת לצופים ולקוראים את הסיפור האמיתי.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר