עו"ד הלברטל לצד ארליך - לייט, הרס חינוכי // הלברטל נגד הספר על דפנה מאיר
עו"ד הלברטל לצד ארליך (צילום: שלומי כהן, כיכר השבת ומתוך "החינוכית")
אאא

בשבוע שעבר התפרסם שהרבנות הצבאית לא אשרה הרצאה של הסופרת והעיתונאית יפעת ארליך, שכתבה ספר על חייה של דפנה מאיר, בפני חיילות דתיות.

דתיות בכלל לא צריכות לשרת בצה"ל. זה חילול השם זו בושה. אבל בציונות הדתית הפמיניסטיות השתלטו על המגזר. זה כבר חסר סיכוי שם. השרות הלאומי של הבנות שם, כבר עומד לפני התמוטטות.

וזה בדיוק הסיפור עם דפנה מאיר. היא הייתה אשת חסד. אבל פמיניסטית שדיברה באופן חופשי ובוטה על כל מיני עניינים שהשתיקה יפה להם, והחדירה רוח של קלקול ורדידות להוויה הדתית. הייתה לה גם נועזות, כמו רבות מהציוניות הדתיות לייט, להתווכח בהלכה עם רבנים.

מאז הרצח הנורא של מאיר, היא ובעלה הפכו למדוברים מאוד. התקשורת המגזרית, ולא רק היא, עוקבים בדריכות אחרי כל דבר הכרוך בהם. ראיונות בעיתונות הכתובה והאלקטרונית וברשתות החברתיות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

זה נובע מייחודיותם של בני הזוג. סוג של צבעוניות מהולה באידיאליזם וברעיונות לא שגרתיים. זה גם נובע מהרקע החילוני ממנו באו. זו גם הסיבה שסיפורה של מאיר, נגע ללב וזכה לתשומת לב באופן לא פרופורציונאלי, ביחס לאחרים שנרצחו באינתיפאדת הסכינים. אותם אף אחד לא זוכר, ואף אחד לא מתעניין בהם.

הספר על מאיר, זכה להצלחה גדולה, בעמדו בראש רשימת רבי המכר. תרמה לכך גם תמונתה של מאיר על שער הספר. גם בכך ידעו לנצל את זה שמדובר באשה. זה תמיד מוכר. לפחות שם. אבל כגודל ההצלחה של הספר, גודל כישלונה של הציונות הדתית.

הריסת בית המחבל שרצח את דפנה הי"ד (דובר צה"ל)

מחברת הספר, היא בתו של מי שהיה רב ותלמיד חכם מחוגי הדתיים הלאומיים. במידה רבה, היא עצמה אישה ראויה. אלא שגם היא, כרבות אחרות במגזר זה, סחופה באווירה הליברלית והפמיניסטית הכובשת את המגזר.

ואת כל הלייט העלוב הזה, הנחילה ארליך לרבים, וממשיכה להנחיל בהרצאותיה, כי כל זה הרי גורף רייטינג. היא הפכה את מאיר לסוג של דמות מופת ומודל לחיקוי בציונות הדתית, בשעה שהייתה ראויה לכל הוקעה, מלבד האמפטיה על הטרגדיה הנוראה.

וזו הבעיה עם עיתונאיות וסופרות מהמגזר הזה, שמשנות את הד.נ.א. של הציונות הדתית לרוח של פמיניזם בוטה וליברליות, ומביאות להרס המגזר כשהגברים הסמרטוטיים שם, מפחדים מנשים אלה וסוגדים להן.

לכן בוודאי שלא היה ראוי לתת לארליך להרצות בפני חיילות דתיות, או להרצות בכלל בעניין זה. אבל הרבה מעבר לזה. אסור היה לספר זה להיכתב. יש ספרים שיכולים להרוס עשרות שנות חינוך והשקעה. ספר זה על מאיר, הוא אחד מהם.

הערת המערכת: הדברים אינם מייצגים בצורה כזו או אחרת את מערכת האתר ונכתבים על דעתו של הכותב ובאחריותו בלבד.