תיבון ומרן ראש הישיבה - 'הייתי בשוק מוחלט': האלוף שנפגש עם מרן
תיבון ומרן ראש הישיבה (צילום: אמיל סלמן ויעקב נחומי, פלאש 90)
אאא

בראיון מיוחד לאליעזר שולמן ושלומי גיל בעיתון משפחה שהתפרסם הבוקר (חמישי), סיפר האלוף במיל. נעם תיבון על פגישה בקודש פנימה אצל מקן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, וסיפק הצצה נדירה לאופי קבלת ההחלטות בבית מנהיג היהדות החרדית ונשיא מועצת גדולי התורה.

תיבון, שלא גדל בבית שומר מצוות, הוא אחד הלוחמים המוערכים בצה"ל ובאותה העת כיהן כמפקד אוגדת יהודה ושומרן. בראיון הוא מספר על קשריו עם ראשי הערים החרדיות, עם האדמו"ר מנדבורנה זצ"ל איתו פיתח קשר מיוחד עד פטירתו, ועל אותה פגישה מכרעת בביתו של ראש הישיבה – אליה הוזמן להביע את דעתו כמפקד צבא ואיש מקצוע.

"זה היה סביב אירוע שבו דקר פועל ערבי את הקבלן היהודי שהעסיק אותו, בלב שכונת ברכפלד בקריית ספר", הוא מספר. "לא היה ברור מה היה טיבו של האירוע אבל מטבע הדברים זה יצר לחץ גדול מאד אצל רבים מתושבי העיר. רוב הפועלים שם הם פלסטיניים, ואגב, יש שם הרבה פחות פיגועים בגלל המציאות הזו. בכל אופן, פנה אלי ראש העיר ואומר לי שיש עליו לחץ גדול להוציא את הפלסטיניים מהעיר. הוא הסביר שהעירייה תינזק מזה, ומכיוון שהוא נשמע לרבניו הוא מתכוון ללכת ולשאול את ראש הישיבה, הרב שטיינמן, כדי שיכריע בעניין. וככה במקרה הוא הציע לי לבוא איתו. לא חשבתי פעמיים, עליתי על הג'יפ ונסעתי לבני ברק".

מרן הגראי"ל לומד בביתו (באדיבות המצלם)

"כשנכנסנו לבית, הייתי בשוק מוחלט. דירה פשוטה, קטנה ומוזנחת, שבה מתגורר האיש המשפיע ביותר בציבור החרדי. והרב יושב על המיטה, עם תמיכה קטנה מאחורי גבו. ראש העיר החל לספר לראש הישיבה על האירוע, ואני נדרכתי כדי לשמוע את תגובתו של הרב. בתחילה חשבתי שראש הישיבה מנמנם, כי הוא לא הגיב, אבל פתאום הוא הרים את עיניו והחל לענות בחדות בלתי רגילה. 'היה פיגוע או שיש ביניהם סכסוך כספי?', שאל את גוטרמן. זו הייתה השאלה הכי מדויקת וחדה שיכולה הייתה להישאל באותו הרגע".

"השעה הייתה כבר מאוחרת. אני מניח שבמשך כל היום ראש הישיבה, שכבר אז התקרב לגיל מאה, היה עסוק בצרכי ציבור. ובכל זאת הוא היה חד וברור. ראש העיר הסביר שייתכן ויש כאן סכסוך כספי, ואז הפנה ראש הישיבה את האצבע לכיווני ושאל, 'ומה אומר המפקד? אתה חושב שזה היה פיגוע או סכסוך?'. השבתי שלדעתי מדובר בסכסוך כספי. ראש הישיבה שאל, 'ומה אתה מציע לעשות?', ואני השבתי שלדעתי העירייה פועלת נכון בעיר, ואנחנו מבחינתנו נגביר את הפיקוח על כל מי שנכנס לעבוד, ונמשיך לנסות ולשמור על יחסי שכנות תקינים עם הכפרים הפלסטיניים באזור".

"ראש הישיבה חשב במשך דקה ארוכה, ואז הביט בראש העיר ואמר לו 'תעשו מה שהמפקד אומר'. כאן תם הדיון. ראש העיר קיבל את הדעה מבלי לערער, ואני נדהמתי מיכולת ההכרעה של האיש הגדול הזה. לאחר מכן זכיתי להתברך על ידו, ויצאתי משם עם שיעור לכל החיים. יש לי פינה חמה מאד בלב למנהיג הדגול הזה".