עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל - הבישיץ שלי // איציק סודרי
עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל (באדיבות המצלם)
אאא

בשעת צהריים, תוך כדי סיור עבודה, צלצל הסלולרי שלי. על הקו היה חבר ילדות שלי, לאחר שנים שלא דיברנו.

"אני יודע שהיית חבר קרוב של עו"ד בישיץ ואני רצה לספר לך משהו", אמר לי חבר הילדות. "אכן הייתי קרוב, אבל אני בסיור עבודה וקצר לשיחה בגלל המפגשים והדיונים. אוכל לחזור אליך מאוחר יותר?", שאלתי.

"רק תגיד לי מתי והיכן אוכל לפגוש אותך היום, כי זה חשוב לי", אמר החבר ילדות בסערת רגשות. "אני חוזר בסביבות 19:00 בערב לגבעת שמואל, נוכל להיפגש בבית הקפה הסמוך לביתי", עניתי. "אוקיי, אהיה שם, אחכה לך, חשוב לי מאוד", ענה החבר והסקרנות שלי קיננה בי לאורך כל זמן הסיור.

שאלתי את עצמי לא מעט שאלות: מה לו ולבישיץ? מה כל כך דחוף לו להיפגש איתי? למה דווקא אני?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשעה שקבענו הגעתי אל בית הקפה חדור ודרוך בסקרנות. זיהיתי אותו אומנם מבעד לרכב, אבל זה לא החבר ילדות שהכרתי, ודאי לא באופן חיצוני, הוא כבר במקום אחר בחייו, אך הפנים אותם פנים של החבר ילדות.

נזכרתי לרגע מסיפור בילדותנו, בכיתת התלמוד תורה בה למדנו יחד, התחפשנו פעם בתחפושת משותפת למרגלים, אלו מפרשת השבוע שעבר, שמשה רבנו שלח אותם לתור את הארץ. ההורים הלבישו אותנו בחלוקים לבנים, כובעים של פרעונים, שפם מפחם ומקל מטאטא ישן שעליו היה תלוי אשכול ענבים ענק. החזקנו את המקל משתי קצוותיו.

הגעתי לפגישה, התחבקנו והחלפנו מילות נימוסין קצרות והגעתי לתכל'ס. "מה אתה צריך ממני?", שאלתי. "אני יודע שהיית חבר של בישיץ ואני רוצה לספר לך משהו וחייב את עזרתך", אמר לי החבר במבט חודר. "בשמחה רבה", עניתי מיד ווהספתי, "מה שאפשר מבחינתי".

בשלב זה הוא החל לגולל לי סיפור חיים ארוך, מלא עליות ומורדות מבחינה אישית וכלכלית, עד כדי יאוש עמוק שמכניס את הצרות של כולנו לפרופורציות, פתאום הכל מתגמד - עד שהגיע לעו"ד בישיץ ז"ל.

אוהב ואהוב. עו''ד בישיץ
אוהב ואהוב. עו"ד בישיץ

"פניתי אליו באופן אישי", סיפר לי, "והוא מיד הסכים לפגוש אותי. בפגישה אמרתי לו שכל עורכי הדין שפניתי אליהם בתיק הזה, רוצים ממני עשרות אלפי שקלים שכר טירחה בתור התחלה ומקדמה, ואין לי - למרות שאני יודע שידי על העליונה מבחינתי בתיק הזה. "מה עושים?", הוא שאל את בישיץ.

"נסיך! (ביטוי ותואר השמור ורשום ע"ש בישיץ. א"ס) תהיה רגוע, אני איתך והכל יהיה בסדר, אקח לך אלף שקל כדי שתרגיש נוח שזה לא בחינם, ולא משנה כמה דיונים בבית המשפט יהיו על התיק - תשלם מתי שיתאפשר לך ואני אטפל בנתיים בתיק, תשאיר את המסמכים ולך לשלום", ענה בישיץ.

"הטיפול בתיק היה על הצד הטוב ביותר, נערכו מספר דיונים וניצחנו והנה ההוכחה מולי והבאתי אותה במיוחד לפגישה כדי שתראה למי הוא עזר", הצביע חברי על בת משפחתו בבית הקפה שחייכה בהערצה והוסיפה את התאור שלה מזוית מבטה והודתה מאוד.

"סיפור בהחלט מרגש ויפה, שאני יכול להעיד שהייתי נוכח במקרים דומים ורבים אצלו במשרד בפגישותינו, אבל מה אתה צריך ממני?", שאלתי.

"אני מרגיש חובה וצורך לעשות משהו לעילוי נשמתו אחרי שהציל את נשמתי, אני באופי שלי ביישן ואודה לך אם תהיה השליח שלי", אמר החבר ושלף את הארנק. "הנה תרומה צנועה שלי, קח לבית הכנסת שבו התפלל ותעשו שם משהו לעילוי נשמתו ממני", ביקש החבר.

הצעתי לו לחבר אותו ישירות מול הקהילה והגבאים, אבל הוא התעקש לעשות את זה דרכי כדי לא להחשף. אמש, כמו כל ערב כשהייתי בניחום, אחרי השיעור של הרב הורביץ מבני ברק, רב קבוצת 'הדף היומ'י שבישיץ היה חבר בה וחלק ממנה, ואף אירח לא מעט מהשיעורים אצלו בבית, ניגשתי ומסרתי את כספי התרומה לגבאי הקהילה של בישיץ, לזכרו ולעילוי נשמתו בשם התורם בעילום שם.

זה רק סיפור קטן מיני רבות, כי בישיץ שלי היה עו"ד קשוח ומקצוען בתחומו ויחד עם זאת איש חסד בנשמתו, אוהב ואהוב על הבריות.

נחשפתי, תוך כדי עשרות פגישות, מפגשים וארועים בחברות אישית וייצוג משפטי ואישי, בלב הענק שלו ובהתנדבות מלאה וכישוריו המשפטיים, לעגונה שרוצה את חירותה, לאישה שמבקשת את זכויותיה, לאנשים שהיו קורבן לעוקץ כלכלי ואיבדו את כל רכושם והונם, ביעוץ לאנשים תמימים בחוזים ועסקים והכל לשם שמים וללא תמורה ופרסום.

זה הבישיץ שלי.