המקרה הבא נחשב להזוי בכל קנה מידה. תושב קליפורניה ערך לבנו לוויה אך לאחר 11 יום התברר כי כלל לא קבר את בנו אלא אדם אחר שזוהה בטעות כבנו.
פרנק קריגן קיבל הודעה מהפתולוג המקומי כי בנו נמצא מת מאחורי חנות וכי על פי טביעות האצבע האיש המת הוא בנו, האב שקיבל את הבשורה הקשה ערך לבנו הלוויה מכובדת שאף עלתה לו כעשרים אלף דולרים ואליה הוזמנו כחמישים ממקורביו אלא ש-11 יום לאחר ההלוויה התקשר אליו ידידו שהודיע לו כי בנו חי, הידיד אף העלה לשיחת הטלפון את הבן ה'מת' שאכן אישר לאביו כי הוא חי וקיים.
בנו של פרנק לוקה בנפשו ובשל מצבו החליט להתגורר ברחוב בגפו, באחד הימים התגלתה כאמור גופה ברחוב הסמוך לבית, ופרנק התקשר לפתולוג ושאל אם מדובר בבנו, הפתולוג ענה לו שכן, וכששאל אם יש צורך לבוא ולזהות את הגופה נאמר לו כי הזיהוי כבר נעשה באמצעות טביעת אצבע שנלקחה מהמאגר המשטרתי.
עורך דינם של המשפחה שמתכוון להגיש תביעה כנגד הרשויות טוען כי הטעות קרתה ככל הנראה מאחר והפתולוגים לא הצליחו להתאים את טביעות האצבע של הגופה לזו של מאגר המשטרה, והשתמשו לזיהויו בתמונה של רישיון נהיגה ישן של קריגן, שלא כראוי.