סיפור ישן בעל ניחוח ירושלמי מספר על מפגש אקראי שהתרחש ברחובות ירושלים בין מרן הרב מבריסק הגרי"ז סולוביציק זצוק"ל לבין אחד מגדולי קנאי ירושלים שהוביל הפגנות רבות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. "דע לך" אמר הרב מבריסק "שאתה הציוני הכי גדול".
אותו מפגין קנאי, ששמו נודע זה מכבר כמי שמסר את גוו מידי שבת אחר הצהריים לאלות השוטרים שניסו לפנותו מרחבת הכניסה לקולנוע "אדיסון" שם הוא הפגין ומחה כנגד חילול השבת, תמה מאוד לפשר הדברים. דווקא הוא ציוני ?! הלא הוא נלחם בכל כוחו כנגד נציגי הציונות.
"דווקא לכן" הבהיר הרב מבריסק בחריפותו הידועה "העובדה שאתה יוצא להפגין ולספוג מכות ואינך חושש מכך שהציונים ירצחו אותך נפש, מעידה עד כמה עמוקה האמונה שלך בהם. אתה בוטח בהם ובערכיהם. אין לך ציונות גדולה מזו. אני הייתי חושש מהם עד לכדי סכנת פיקוח נפש".
שמעתי את הסיפור הנחמד הזה לפני שנים רבות אך אינני זוכר את המקור המדויק שלו ובשל כך אינני חותם על אמינותו ומידת הדיוק שלו. אך דווקא השבוע נזכרתי בו, בצל הביקור "החגיגי" והחריג של שר החקלאות חובש הכיפה הסרוגה שהגיע למעונו של גאב"ד העדה החרדית.
בעצם, קבלו תיקון. הביקור עצמו לא הזכיר לי את הסיפור. אני חושב שהביקור הזה הוא לגיטימי לחלוטין ואיננו מהווה כל הכרה של העדה החרדית במפעל הציוני ובשלוחותיו. לצד הגישה האנטי ציונית המפורסמת שלהם, בעדה החרדית יושבים אנשים ריאליים לחלוטין שמכירים בכך שהמציאות המעשית מחייבת את מי שמחזיק גוף כשרות ענק בסדר גודל של בד"ץ העדה החרדית לפגוש את שרי הממשלה הרלוונטיים לעניינם. אין בכך כל צביעות. האמור נכון אילו מדובר היה בארצות הברית, רוסיה, שבדיה או גיאורגיה ואף לעניינו כאשר מדובר במדינת ישראל.
אולם דווקא שולי הצביעות של הביקור הזה שנחשפו ב"הבהרה" שפורסמה בכלי התקשורת לאחר מעשה, הם אלו שהזכירו לי את האמירה החריפה מהסיפור החביב. על פי ההבהרה שפורסמה, סוכם מראש עם כבוד השר שלא יצאו תמונות מהביקור. אך המיניסטר הממונה והיהיר, ברוב חוצפתו, הפר את הסיכום והפיץ את התמונות. ציוני פוחז שכמוהו.
ואני שואל. המציאות מחייבת אתכם להיפגש איתו ?
אז בבקשה תעמדו באומץ ותסבירו מדוע. אין כל בושה להודות שבמציאות הנוכחית הקיימת היום, לצד האידיאולוגיה האנטי ציונית שבה אתם מאמינים, יש לכם גם צרכים שמזקיקים אתכם לחסדי השלטון הממונה. כפי שטרחתם להבהיר, זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה בה התקיים מפגש שכזה. תוכלו גם להוסיף להבהרה כמה מילים חריפות בגנות "השלטון הציוני הכובש", אלו בוודאי יבהירו את הפואנטה.
אבל אתם לא רוצים להסביר מדוע. אלא יש לכם טיעון יותר מעניין. אתם בעצם טוענים שסמכתם על השר שהוא לא יפיץ את דבר הביקור. כלומר, בטחתם בו וציפיתם ממנו שהוא יכבד את האינטרס שלכם להסתיר את העובדה שאתם בוטחים בו ומצפים שהוא יסייע לכם. יש כאן הרבה מעבר להזדקקות אזרחית לחסדי הממשלה. זוהי בעצם ברית אינטרסים. לא קראתם לו בתמימות אך ורק כדי לבקש עזרה וסיוע לאשר אתם נזקקים לו, אלא סיכמתם אתו מראש שהוא "יקבל" ממכם את הביקור הזה בתנאים מסוימים ובהגבלות כאלו ואחרות. העדה החרדית (או מי מטעמה שפירסם את הודעת ההבהרה הזו) מודה בעצם שהיא רואה את עצמה כחלק ממעגל האינטרסים הציבורי של מדינת ישראל, ובתור אחת שכזו – היא משחקת בכלים העומדים לרשותה. ממש כמו בסיפור עם הרב מבריסק. אתם לא באמת "אנטי" – כי אילו הייתם אנטי לא הייתם סומכים לעולם על השר ולא הייתם עושים אתו עסקים. אתם רק ממלאים את משבצת ה"אנטי" לטובת האינטרסים שלכם. ולא עוד, אלא שאתם גם מצפים שכל שאר השותפים למעגל האינטרסים יסייעו בעדכם לשמור על מקומכם. אין לך ציונות גדולה מזו. אתם מוכנים להיות אופוזיציה שתכשיר את הקואליציה השלטת, הכל למען האינטרס שלכם. אוי לאותה בושה.
והאמת היא, שלאור האווירה הציבורית ששוררת בתקופה האחרונה, איש אינו מופתע. חייבים להודות בכנות שזקני העדה והדור הוותיק יותר, איננו צבוע. כפי שכתבתי, בבסיס הביקור הזה עומדת תפיסה ריאליסטית והגיונית. זכותם הלגיטימית של אנשי העדה החרדית לעמוד על שלהם ויחד עם זאת לקבל את המגיע להם. ומי כמוהם יודע לקבל את מה שמגיע להם מבלי להיות מקופח כמלוא הנימה. מי שקצת קרוב לעניינים הציבורים הנוגעים לאנשי "נטורי קרתא" יודע שבמקרים רבים העסקנים המקושרים והחזקים ביותר בצמרת המשטרה, המשפט, משרדי הממשלה, ועוד שלל מערכות ציבוריות, הם דווקא העסקנים שמייצגים את חוגי ה"נטורי קרתא". הם מקושרים, הם חריפים, הם מיודדים עם כל מי שצריך, והם מצליחים להביא להישגים שעמיתיהם ה"מפלגתיים" יכולים רק לחלום עליהם בלילות. אם לא שמתם לב עד היום, הרכבים הנוצצים של גדולי התורמים שלהם לא חוצים את כל המחסומים המשטרתיים במירון במעשה "מויפת" של האדמו"ר. יש מישהו שטרח לסכם את זה מראש, והוא יודע בדיוק עם מי הוא צריך לשבת בכדי לעשות זאת.
אולם דווקא הדור הצעיר יותר, אלו שמכונים "הקנאים החדשים", אלו שכביכול מובילים גישה של הקצנה חריפה יותר, דווקא אלו לא פועלים מתוך גישה טהורה ואמתית. אלא מתוך גישה אינטרסנטית של הישגים אסטרטגיים ויחסי ציבור. וכשמדובר באינטרסים אז הכל כשר. כפי שראינו בתקופה האחרונה, למען האינטרס אין גבולות של מצפון, אלימות, חינוך, הגיון ויושר. למען האינטרס לא בוחלים בשום אמצעי שלא היה כשר ולא נראה במחנינו עד כה. תופעות מבישות כמו אלימות בריש גלי כנגד אנשים, קמפיינים מרושעים ורדודים, הפצה של שקרים וחצאי אמיתות. אלו ואחרים אינם תוצאות של אידיאולוגיה. אלא תוצאה ישירה של צביעות ומאבק אינטרסנטי. לא אתפלא אף אם יתברר שהקנאות החדשה והמיוחצנת להפליא היא היא העומדת מאחורי פרסום ההברה לאחר הביקור. מסתבר שהיא גם זו שעומדת מאחורי הסיכום המדובר עם יחצ"ני השר. ממש כדבר יחצ"ן אל רעהו.
בשולי הדברים. שימו לב לנקודה מעניינת: השר אריאל לא הגיע לבד לביקור אצל הגאב"ד. יחד איתו ניתן לראות בתמונה את אחד מבכירי עסקני הבית היהודי המסב אף הוא לשולחן: נתן נתנזון המכונה בפי כל "נוס". עבור באי הכנסת, דמותו של "נוס" איננה חדשה, הוא אחד מראשי הנכנסים ויוצאים בלשכותיהם של שרי הבית היהודי, ואף משתתף בישיבות הסיעה דרך קבע. אולם גם עבור מי שעקב והשתתף בדיונים האין סופיים של "וועדת שקד" במהלך הקדנציה הקודמת, דמותו איננה חדשה. "נוס" השתתף באדיקות בכל דיון ודיון, וממקומו שהיה לא הרחק מאחורי כיסא היו"ר שקד, דאג להעביר פתקים ומסרים בידי עוזריה הנאמנים. השמועה טענה שתפקידו היה לדאוג לכך ששקד החילונית לא תשכח לרגע את מי היא מייצגת, ותדאג לאינטרסים החיוניים לישיבות הדתיות לאומיות הגבוהות וישיבות ההסדר. לא צריך לספר לכם על חשבון מי הגיעו האינטרסים הללו וכנגד מי היתה תכלית כל החוק הזה ממנו הוא דאג להפיק את המירב. ודווקא הוא, שהיה בן ברית בהתוויית "גזירת הגיוס", זכה להסב אל השולחן הקדוש יחד עם השר אריאל. לאור האמור אין בכך כל פלא, כאשר מדובר באינטרסים, צריך לדעת עם מי לסגור.