מחירים גבוהים, חוסר תחרות, אינטרנט איטי ופיגור בתשתיות לעומת המדינות המפותחות כך עולה בדו"ח המבקר על שוק התקשורת בישראל שפורסם אמש (ד'). מהדו"ח החדש שפורסם עולה כי חשבונות הטלפון והאינטרנט לצרכנים נותרו יקרים וההשקעה בתשתיות אינה מספקת.
על פי המבקר, בשנתיים האחרונות יש יישום איטי מידי של הרפורמה שהתקבלה כבר ב-2012 אז יצא משרד התקשורת לדרך עם תוכנית בשם "רפורמת השוק הסיטונאי", שהייתה אמורה לחסוך לצרכנים אלפי שקלים בשנה ולשפר את השירות. במסגרת הרפורמה ניתנת אפשרות לספקיות שירות לחכור תשתיות של בעלות תשתיות או לפעול על גביהן, ולספק במישרין שירותים למשתמשי קצה. אך היישום שלה, לפי המבקר, הוא איטי ורב כשלים.
לפי הרפורמה, על בזק לאפשר לכל החברות בשוק התקשורת למכור לצרכנים תשתית אינטרנט. הרפורמה נכנסה לתוקף כבר ב-2015, אך נכון לחודש שעבר - היא מיושמת באופן חלקי בלבד. בנוסף, על בזק לאפשר לחברות תקשורת אחרות שימוש בטלפוניה הקווית שלה, דבר שלא נעשה עד כה, בשל עיכובים במשרד התקשורת שגורר רגליים מסיבות שאינן ברורות.
התוצאה היא שלרוב חברות התקשורת הפועלות בתחום האינטרנט והטלפוניה הקווית עדיין אין גישה ישירה לתשתית המוחזקת על-ידי בזק והוט, והן אינן יכולות להציע בקלות לצרכנים סלי שירותים כוללים. כך נוצר שוק מוגבל שאוטומטית יוצר גם שוק יקר לצרכנים. לפי מבקר המדינה, הכשלים נובעים מחברות התשתית שתוקעות מקל בגלגלים של הרפורמה וכן ממשרד התקשורת שאינו נחוש דיו.
"משרד התקשורת אמנם שקד תקופה ממושכת על הכנת התשתית הרגולטורית, אך רפורמת השוק הסיטונאי אינה מהלך חד-פעמי, שבו הרגולטור מכין את הקרקע לעידוד התחרות ולאחר מכן השוק פועל בכוחות עצמו", נכתב בדו"ח המבקר.
"המציאות הרגולטורית היא כזו, שבעלות התשתית נדרשות לספק שירותים סיטונאיים לספקיות השירות, כאשר בעת ובעונה אחת הן מספקות בעצמן אותם שירותים למנוייהן (במישרין או על ידי חברות אחרות בקבוצה שהן נמנות עמה). מטבע הדברים, הדבר עלול ליצור תמריץ שלילי שיניא את בעלות התשתית מלסייע להתפתחות השוק הסיטונאי. הדבר מחדד את הצורך במעורבות פעילה, מהירה ואפקטיבית של משרד התקשורת".
"מצבור ההחלטות שהתקבלו (חלקן שלא בהתאם לעמדת הדרג המקצועי במשרד), בצירוף למשך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו למעשה לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות... למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטונאי, הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע שנת 2015 לא היו נחושות דיין. התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית, ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי", כותב המבקר.
המבקר הפנה את תשומת הלב גם לכך שחרף העובדה שחלפו כמעט שנתיים מאז הייתה אמורה בזק להתחיל לספק שירות טלפוניה סיטונאית, השירות עדיין לא מסופק. חברות התקשורת עדיין מספקות שירותי טלפון על גבי האינטרנט (שנחשבים פחות טובים, שכן הם יכולים להיפגע מהפסקות חשמל) ולא מספקות טלפוניה קווית.
למרות שלבזק אין מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפוניה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, ברישיונה ובתיק השירות, תוך זמן קצר ובעלויות זניחות, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר שנחקר אתמול בנוגע ליחסיו עם חברת בזק, החליט לקדם פתרון זמני, שלפיו בזק תספק לספקיות שירות מכירה חוזרת (בזק מוכרת אותו לספקים והם מוכרים אותו לצרכנים, במקום שהשירות יהיה כלול בסל השירותים שהחברות האלה מקבלות).
"אין להשלים עם המצב שבו בזק לא פועלת באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ועקב כך בציבור כולו", קבע המבקר. "מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין חברת תקשורת. רק במאי 2017 התקבלה החלטה במשרד התקשורת בעניין יישום מתכונת המכירה החוזרת, החל מיולי 2017. משהחליט משרד התקשורת ליישם את פתרון המכירה החוזרת כפתרון זמני, ראוי היה שיפעל לקידומו באופן מהיר הרבה יותר".
עוד גרס המבקר כי "התנהלות משרד התקשורת בכל הנוגע לאספקתם של שירותי הטלפונייה הביאה לכך שבמשך תקופה ממושכת ספקיות השירות לא יכלו להציע סלי שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים טלפונייה קווית, והדבר גרם לפגיעה בתחרות ולפיכך גם באינטרס הציבורי".
הפן של הרפורמה שכבר מיושם, שימוש של חברות תקשורת בתשתית האינטרנט של בזק, לא מיושם בצורה המיטבית לפי הדו"ח החדש. כדי להתחבר לאינטרנט, צרכן זקוק הן לגישה לתשתית והן לגישה לאינטרנט. יוזמי רפורמת השוק הסיטונאי ביקשו להפוך את כל החברות בשוק לכאלה שמספקות שירותי אינטרנט של ספק ותשתית כמו גם טלפוניה קווית.
מאז הושקה רפורמת השוק הסיטונאי ועד מאי השנה הצטרפו לרפורמה 340 אלף משתמשים. הביקורת העלתה כי עם זאת, המספר הכולל של מנויי ספקיות הגישה לאינטרנט הוותיקות - סלקום (נטוויז'ן) ופרטנר (012) - פחת למרות שהיה אמור לגדול. הסיבה לכך, בין היתר, היא בשל התנהלות בזק שמנעה הפנייה ישירה לספקים חיצוניים שייתנו אינטרנט על התשתית שלה.
בעוד שמספר המנויים של נטוויז'ן ו-012 ירד מאז הרפורמה, במקום לעלות, מספר הלקוחות של בזק "במפתיע" גדל ל-350 אלף מנויים. כלומר - בזק הרוויחה מהשוק הסיטונאי במקום לאבד לקוחות. בנוסף, אמנם מחירי השוק הסיטונאי (ספק + תשתית) ומחירי הבאנדל ההפוך (השירות הדומה של ספק + תשתית שבזק מציעה) נמוכים ממחירי השוק ערב הרפורמה, אבל מחירי בזק עדיין גבוהים יותר, בעיקר במהירויות הגבוהות. כלומר, בזק שומרת על מחירים גבוהים לצרכנים.
משרד התקשורת הסכים לכאורה עם טענות החברות נגד בזק, אך מנתוני משרד התקשורת עלה כי טרם חודש השיווק של סלקום ופרטנר במסגרת הבאנדל ההפוך. כלומר, בזק ממשיכה לעשות כרצונה בגיבוי משרד התקשורת מה שמעלה שאלות בנוגע לסיבות שבזק מקבלת יחס מועדף כל כך השווה לה במיליארדים רבים.
נוסף על כך, לפי דו"ח המבקר, מהירות הגלישה באינטרנט בישראל איטית בהשוואה למדינות המפותחות (OECD) דבר שפורסם כבר בכמה בדיקות בשנה האחרונה. גם בהקשר זה, עולה מדו"ח המבקר גרירת רגליים של משרד התקשורת ובזק: "הסיבים האופטיים שפרסה בזק עד לחצרות המנויים לא הופעלו. כלומר, מדובר בסיבים אופטיים שנפרסו אך אינם זמינים לשימוש ללקוחות הקצה. בירור שעשה משרד מבקר המדינה העלה כי למשרד התקשורת לא ידוע מה היקף פריסת הסיבים ומתי בכוונת בזק להפעילם, וכי הדבר כרוך בעלויות כספיות לא מבוטלות".
עוד ציין המבקר, כי שיעור פריסת הסיבים האופטיים (הפעילים) עד לחצר המנוי בישראל והן הגידול בפריסה הם זניחים בניגוד למגמה המסתמנת במרבית מדינות ה-OECD. בהתאם למדד AKAMAI (דירוג בינלאומי להערכת מהירות הגלישה באינטרנט), מהירות הגלישה הממוצעת בישראל ברבעון הראשון של שנת 2016 הייתה 13.5 Mbps, ובהתאם לכך מוקמה ישראל במקום ה-28 מכלל 74 המדינות שהוצגו לגביהן נתונים (בהתבסס על נתוני AKAMAI).
מבקר המדינה גם ציטט את הכלכלן הראשי של משרד האוצר שקבע כי על פי נתוני השוואה בינלאומיים עולה כי מהירות הורדת הנתונים בישראל קרובה לממוצע ה-OECD, אולם מהירות העלאת הנתונים לרשת נמוכה במידה ניכרת מממוצע ה-OECD.
מטעמו של ראש הממשלה ששימש עד לאחרונה גם כשר התקשורת עד שהתיק הועבר לפני כחודשיים לאיוב קרא נמסר בתגובה לטענות המבקר על ניגוד עניינים בטיפול שלו בבזק השייכת לחברו, שאול אלוביץ': "מדובר בעוד ניסיון סרק לייצר פרשייה יש מאין נגד ראש הממשלה. ראש הממשלה לא הסתיר שום דבר. ביחס לאלוביץ' היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ראש הממשלה פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".