בית המשפט קיבל בצהריים (חמישי) את בקשת הרשות לניירות ערך והורה לשלוח את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, למעצר בית של שבועיים. פילבר חשוד בעבירות טוהר המידות ועבירות בניירות הערך הקשורות לפרשת בזק.
בית המשפט אסר על פילבר ליצור קשר עם כל המעורבים בפרשה כולל עובדי משרד התקשורת. בנוסף אסר עליו בית המשפט לצאת מהארץ לתקופה של חצי שנה ולהשאיר ערבות של 400000 שקלים.
כזכור, לפני כשלושה שבועות פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה גלויה במהלכה עוכבו לחקירה בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ, בנו אור אלוביץ ובכירים נוספים בחברת YES וביניהם המנכ"ל רון אילון. במרכז החקירה עומדת עסקת בעלי העניין שבמסגרתה רכשה בזק את אחזקותיה של חברת יורוקום - בבעלות אלוביץ' - בחברת yes.
על פי החשדות של הרשות לניירות ערך, בחברת YES בוצעו מספר מהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם היושר בכדי לעמוד ביעדי תזרים המזומנים הדרוש בשנים 2015 - 2016 אלוביץ היה צריך לעמוד ביעדים אלו בכדי לגרוף הון מקופת בזק במסגרת העסקה לרכישת YES, וכמו כן סידורי משרה בחברת הלוויין כגון המנכ"ל רון אילון, שהיו זכאים לבונוסים אישיים על הגעה ליעדים אלה.
שעות לאחר חקירתו של פילבר, יצא דו"ח מבקר המדינה על התנהלות משרד התקשורת בשליטת נתניהו למען בזק. בעניין פילבר טען המבקר כי נפלו פגמים יסודיים בהליך קבלת ההחלטות של משרדו התקשורת והעומד בראשו פילבר, בכל מה שנוגע להקלות שקיבלה החברה בהליך המיזוג עם חברת YES.
בחודש יולי של השנה שעברה פנה מבקר המדינה למנכ"ל משרד התקשורת בבקשה שיעביר לו תיעוד של כל הנקודות בהן ראש הממשלה היה מעורב, בהחלטות הנוגעות לרפורמה בשוק התקשורת הנייחת, ובכללם דיונים, הכרעות רגולטוריות, חתימה על תקנות וכיוצא בזה.
חודש לאחר מכן השיבה לשכת המנכ"ל למבקר המדינה כי אין בידה שום חומרים לסעיף המבוקש מאחר וההחלטה של המנכ"ל שלא לקבל החלטה לעניין ההדדיות לצורך למידת הנושא, כמו גם החלטתו לעניין שימוע הטלפוניה - נעשו לאחר שהמנכ"ל עדכן את ראש הממשלה, בתפקידו כשר התקשורת, ולאחר שניתנה הסכמתו. השיחות בוצעו טלפונית ו/או בפגישות בארבע עיניים, כך שאין סיכומי דיון.
על פי דו"ח המבקר באפריל 2016 ריכזה היועצת המקצועית הבכירה למנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים שבהם עסק ראש הממשלה מאז נכנס לתפקיד. ברישומים אלו התגלו קשרים ישירים ועקיפים של ראש הממשלה וחברת בזק. בין הנושאים: הליכי פיקוח על קבוצת בזק, בקשה לאישור מכירת פעילות אלון סלולר לפלאפון, הארכת תוקף הסמכה ליתן היתר לביצוע עבודות לעובדי בזק, אישור שינוי אחזקות ב-yes, תיקון רישיון yes, דרישת תשלום עיצום כספי בגין שימוש בטווח מספרים שלא הוקצה כדין בזק, דרישת תשלום עיצום כספי (מבזק) בגין הפרה בנושא יישום השוק הסיטונאי, דרישת תשלום (מבזק) בגין הפרת תקנות התשלומים, דרישת תשלום עיצום כספי (מבזק) בגין הקצאת מספרי טלפון שלא על פי תקנות התשלומים, שימוע טלפוניה, שימוע שוק סיטונאי הוט ושימוע ביקושים.
ברשות לניירות ערך דרשו מבית המשפט להטיל אף על אלוביץ מאסר בית וזאת מחשש שייעלם, לדבריהם " אלוביץ לא נמלט מאחר ולא היה מודע לחומרת החששות נגדו" אך השופטת קבעה כי אמנם "יש בסיס לטענה שהחשד הסביר נגד אלוביץ' התחזק בכל הנוגע לשיבוש, אבל לא מקבלת את החשש מהימלטות".
מנגד פרקליטו של אלוביץ טוען בתגובה כי הבקשה אינה מידתית, פוגענית ובצדה נזק לכל קבוצת בזק. "הטענה לחשש מהימלטות קשה, חמורה ביותר, חסרת כל בסיס והיגיון ולא הגונה. הטענה תלויה על אפס מאופס. אדם ששורשיו נטועים במדינה הזאת. הוא זכה להחזיק בגרעין השליטה של בזק למרות התנאים המחמירים".
על החשד לפיו נהג אלוביץ למחוק מסרונים בכדי לטשטש עקבות, טען פרקליטו כי הוא נוהג כך תמיד מפאת העומס, ואפילו תמונות של נכדיו וילדיו נמחקות בתדירות מהסלולרי שלו. ובנוגע לעצם החשדות אמר עורך דינו כי העברת אינפורמציה איננה נוגדת לחוק וכי מרשו יו"ר דירקטוריון וכי מעולם לא עשה משהו עם האינפורמציה. לדבריו בזק מעולם לא קיבלה דבר ממשרד התקשורת.