מספרים שפעם שני יהודים התווכחו ביניהם, והנה, לאחר שעה ארוכה של חוסר הסכמה וכשקולותיהם החלו להשמע עד למבחוץ, פנה האחד לחבירו ואמר: "אז בוא סוף סוף נסכים לדבר אחד - שאני הוא הצודק".
נזכרתי בסיפור הזה כאשר שמעתי את תגובתו של אחד מנאמני הר הבית לנוכח הפיגוע הנפשע שהתרחש ב"שער האריות" ביום שישי האחרון. הלה הצהיר שכעת צריכים לאות מחאה לגרום ליהודים לעלות להר הבית בהמוניהם. "זו תהיה התשובה הראויה" כך הוא אמר.
ושוב נוכחתי לדעת שהבעיה של אותם המצדדים לעליה להר הבית הינה - חוסר ההבחנה בין הלכה לפוליטיקה. הרי, אין יהודי נורמטיבי אחד שאינו מסכים לכך שהר הבית שייך אך ורק לעם היהודי. כשם שירושלים היא בירת הנצח של עם ישראל והכותל המערבי הוא שריד בית מקדשנו, כך הר הבית הוא המקום המקודש ביותר עבורנו ואין זכות לשום עם בעולם להכריז עליו בעלות.
ואולם ידיעה לחוד ומעשה לחוד. אנו יהודים מאמינים בני מאמינים מקווים ומייחלים לכן שעוד בחודש תמוז, לפני כניסת "תשעת - הימים", יבוא משיח צדקנו ויבנה את בית המקדש השלישי והנצחי.
ואולם עד אז, אסור על פי פסק ההלכה של כל גדולי ישראל מהדור הקודם ומהדור הנוכחי, לאף יהודי לעלות לשום שטח בהר הבית בשל היותנו "טמאי מתים" וכן בגלל העובדה שאיננו יודעים בדיוק היכן היה מקום "קודש הקודשים".
ולאלה המושכים בחוטים, אני הקטן הייתי מציע שבתור תגובה הולמת לפיגוע הנורא, יסגרו לצמיתות (עד ביאת הגואל במהרה בימנו) את הר הבית הן לעלייתם של יהודים והן להבדיל לעלייתם של גויים.
ויהי רצון שעוד לפני ששורות אלה יראו אור, נזכה לראות את בנין בית המקדש עומד על תילו בהר הבית במהרה בימינו אמן.