אגרת ברכה עם איור דיוקנו של רבי שלמה יצחקי - רש"י: גדול הפרשנים שלא חשש לומר "לא יודע"
אגרת ברכה עם איור דיוקנו של רבי שלמה יצחקי (צילום: הספרייה הלאומית)
אאא

918 שנים ללכתו של רבי שלמה יצחקי, גדול הפרשנים: כתב רש"י מוכר לנו מהיום בו התחלנו ללמוד חומש, וככל שגדלנו גילינו את היקף גאונותו של הפרשן שהקיף לבדו את כל התורה שבכתב ואת רוב התורה שבעל פה. אי אפשר לדמיין לימוד ללא רש"י, בין אם זה לימוד חומש ובין אם זה לימוד גמרא, פירושו העמוק והבהיר של רש"י נצרך בכל שלב.

סיפור לידתו של רש"י הוא תחילת חיי הקודש אותם חי. אביו שחי את חייו בעניות מרודה, מצא ביום מן הימים אבן חן יקרה ונדירה ביופיה ואולץ למכור אותה לצורך עבודה זרה של המלך. הצער שחש שבגללו תתפאר עבודה זרה, לא הניח לו, וכשהיה בספינה בדרכו אל המלך שמט את האבן מידיו אל עבר קרקעית הים השוצף. הצער הרב שהביע בפני המלך הסתיר את השמחה הרבה שחש בתוכו.

בית מדרש על שם רש''י בוורמיזא, המאה ה-19 (נחלת הכלל)
בית מדרש על שם רש"י בוורמיזא, המאה ה-19 (נחלת הכלל)
הגדלה

על פי האגדה, לאחר מעשה זה נגלה אליו אליהו הנביא שבישר לו שבזכות המעשה יזכו הוא ורעייתו לבן שיאיר את עיניהם של ישראל. ואכן, כעבור זמן לא רב זכה שאשתו שהייתה עקרה שנים רבות נפקדה בבן זכר. בתקופת ההריון ניסו קלגסי העיר לרמוס את האשה היהודייה ההרה, אך נס נעשה וכשנדחקה אם המאורות אל הקיר, נפער עבורה חור בו הסתתרה עד אשר עברו הרוצים ברעתה.

לרש"י נולדו שלוש בנות, שמהן נולדו חלק מבעלי התוספות - רבנו תם, הריב"ם והרשב"ם שבמספר מקומות מחליף פירושו את פירוש הסבא הגדול שלא הגיע פירושו אלינו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בכל מקום בו נכתב פירושו של רש"י, ניתן להבחין בכתב הייחודי שנקרא בפי כל "כתב רש"י", אך על פי כתבי יד העתיקים של רש"י מסתבר שאת כתביו רשם רש"י בכתב רגיל, ורק לאחר שנים מפטירתו התחילו לכתוב את פירוש רש"י בכתב המסוגנן והייחודי, וזאת במטרה להבדיל את הטקסט של המפרש מהטקסט העיקרי.

מגיל 20 עד לגיל 30, עזב רש"י את עיירת לידתו "טרואה" במחוז שמפניה שבצרפת, והרחיק לוורמזיא ומגנצא שם למד בישיבות המקומיות. בפירושו שילב רש"י מילים לועזיות שעזרו להסביר לעתים מסוימות את העניין שרצה לבאר. מילים אלו כתובות בסוגריים לצד המילה בלע"ז.

ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש''י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה נוצרית (נחלת הכלל)
ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה נוצרית (נחלת הכלל)
הגדלה

כשחזר רש"י לעירו, הוא השתלב בחיי הקהילה התורנית והצטרף לבית הדין הגדול בעיר, פסיקותיו החריפות היו לשם דבר באיזור כולו. אך למרות זאת, סירב רש"י ליטול על כך שכר. גם פירושו הנרחב של רש"י זכה לתהודה רבה עוד בימי חייו, ורבים מפירושיו על שלל מקצועות התורה הודפסו בקונטרסים (מחברות בלטינית) והופצו ברחבי היבשת. דבר שהביא לכך שהרבה מן הפרשנים מכנים את רש"י כבעל הקונטרס.

שתי תכונות אופי מרתקות העוברות כחוט השני לאורך כל חייו של רש"י, הן הפשטות והענווה. על אף ההיקף העצום של ידיעותיו לא היסס רש"י להודות באי ידיעתו ובמקומות רבים ניתן למצוא לשונות כדוגמת "אינני יודע מה בא ללמדנו", "איני יודע" או "אינני יודע מה פירושו". כשנתקלים בביטויים כדוגמת "שגיתי" ו"טועה הייתי", מבינים שחריפותו הרבה לא מנעה ממנו לעמוד על חקר האמת גם במחיר הודאה על טעות.

בכ"ט בתמוז, כשהוא בן 65, כבה המאור הגדול בשעה שכתב רש"י את המילה "טהור" בפירושו למסכת מכות. רש"י, שלא זכה להוליד בנים, זכה שכל עם ישראל ממנו והלאה ישתו בצמא את פירושו הטהור, "כולם היו בניו".