סנהדרין כז' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
אאא

דף כז

א.  זמן הפסול בעד זומם, לאביי למפרע מכיון שנהיה רשע, ולרבא רק מכאן ולהבא. וטעמיה דרבא 1. לל"ק משום דהוי חידוש דמאי חזית דסמכת אהני, לכן אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך. 2. לל"ב רבא מודה דנפסל למפרע, ופוסל מכאן ולהבא משום פסידא דלקוחות. אבל בדליכא חידושא כגון היכא שכל עד הוזם ע"י שני עדים או שהעידו שהעדים גזלנים, נפסלים רק מכאן ולהבא. והלכתא כאביי.

ב.  הלכתא כאביי ביע"ל קג"ם, דסובר 1. יאוש שלא מדעת אינו יאוש. 2. עד זומם למפרע נפסל. 3. לחי העומד מאליו הוי לחי. 4. קדושין שאינם מסורין לביאה הוו קידושין. 5. גילוי דעת בגיטין מהני. 6. מומר האוכל נבילות להכעיס פסול וכדלקמן.

ג.   מומר האוכל נבילות להכעיס, לאביי פסול לעדות דהוי רשע, ולרבא כשר משום דאינו רשע דחמס. והשמועות 1. פסלינן מועלים בשבועות ומשמע אף שבועת שוא, ודחי דדוקא שבועת ממון. 2. מרבינן מלוה בריבית דחשוד על ממונא אבל לא מייתי מומר להכעיס, ותירץ דאתי כרבי יוסי דלקמן. 3. עד שהוזם לדיני ממונות, לרבי יוסי לא נפסל לדיני נפשות ואתי כרבא, ולר"מ נפסל אף לדיני נפשות ואתי כאביי. ולרבא התם הוי רע לבריות, אבל במומר להכעיס אף רבי יוסי יודה דכשר כיון שאינו רע לבריות. 4. הלכתא כאביי וכר"מ, משום דאתיא סתמא כוותיה, אף דבעלמא הלכתא כרבי יוסי לגבי ר"מ. והסתמא הוי להו"א מכל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות, ולרבי יוסי הרי איכא עד זומם דממון, ודחי דהתם איירי רק בפסולי יוחסין. 5. למסקנא מייתי סתמא כר"מ דזה הכלל עדות שאין האשה כשירה לה אף הם פסולים לה, ואתי כר"מ דהא לרבי יוסי איכא אף עדות בדיני נפשות. וכיון והלכתא כר"מ הפוסל גזלנים לדיני נפשות, זיכו בכך את בר חמא ופסלו את העדים שאמרו שהרג.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. המחלוקת ממתי העד שהוזם נפסל לעדות, ומאי טעמיה דרבא (2)

ב. באלו מחלוקות פסקינן כאביי לגבי רבא (6)

ג. המחלוקת האם מומר האוכל נבילות להכעיס נפסל לעדות ומ"ט, והשמועות (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com