גילה לא תופרת ושני לא צרפתיה

נדלג על איך התחיל, מה למדו בו ואיך הוא היום, ונספר על מקרה אחד בודד שאורכו לא ארך על 5 דקות, אבל היה משעשע ומייצג משהו אמיתי מהקשר שלהן.

גילה: זה היה כל כך אופיני לצורה שבה התחיל הקשר הזה, שאפילו לא הופתעתי

קיבלתי מ'קשר יהודי' את המספר של שני, שוחחנו לנו טלפונית פה ושם, ובשלב מוקדם של הקשר התחלנו להרגיש שזה ממש משונה. איך אנחנו יכולות לספר על עצמינו בפתיחות כשעוד לא התראינו לשיחה חיה ואמיתית אפילו פעם אחת?
החלטנו שנפגש ביום מסוים בכניסת הבנין שלי כדי שנפלס יחד דרך אלי הביתה.

ירדתי לכניסת הבנין כדי לפגוש את שני, התרגשנו להפגש, עלינו יחד במדרגות. אני קולטת את הבחורה מציצה לעבר כל דלת ודלת וסופגת את השמות הרשומים ברצינות על הדלתות. בלי "כאן גרים בכיף" ונטולי ציורי כבשים ושמש... כשכבר כמעט הגענו לבית שלי "זרקתי" לה שכל כך מענין שבטלפון אף פעם לא שמתי לב שהיא עם מבטא צרפתי. איך זה שבדיוק כשנפגשים זה מתגלה כל כך בברור? שני הסתכלה עלי במבט אלכסון ושאלה בהיסוס אם אני בטוחה שאני התופרת.

כפתורים אני יודעת לתפור, וגם זה לא בטוח. קלטנו שפשוט היא מחפשת תופרת שהיתה אמורה לפגוש אותה בכניסה לבנין! כך פספסתי את שני שבכל הזמן הזה שעבר בינתיים, כבר כמעט הפכה למאבטחת בכניסה, ולקלוט כמה וכמה זוגות עינים קטנות בוהות בה בתמהון..."

שני: זה היה די מפחיד..

"קבענו שנפגש ביום מסוים אצל גילה בבית, בתוככי מודיעין עילית. זה היה די מפחיד, אבל מה לא עושים בשביל לקבע קשר חשוב? אפילו נכנסים לתוככי "ברכפלד" הסגורה והקדושה, לא? אז שמתי נפשי בכפי כמו שאומרים, ובאתי. הודעתי לה שאני בכניסה לבנין שהיה נראה כמו כניסה למעון-ילדים רב קומות. היו למטה בעיקר אופני-ילדים ועגלות. סוג של חניון. היה לי הרבה זמן לסרוק את השטח העליז וההומה, כי בזמן שגילה היתה אמורה לבוא לקחת אותי אליה הביתה, היא פטפטה עם אלמונית צרפתיה בחדר מדרגות..."

אז למה הן מדגישות שהסצינה הזו מייצגת משהו מהקשר?

"בשיחות שלנו, גם אם התחלנו לדבר על משהו שטחי וחסר משמעות, תמיד נגיע לעומק, לאיפה זה נוגע בי, מה אני לומדת מזה על עצמי ועל החיים שלנו בעולם הזה. הקשר הוא מאד פנימי, אז באמת מה משנה איך אני נראית? ואולי אפילו לא נזהה אחת את השניה ברחוב? מה שחשוב הוא מה שמתחולל בלב פנימה" מנסחת שני יפה את תחושותיה לגבי השיחות.
"נכון, אבל עדיין חשובה ההתראות הזו!" מוסיפה גילה בחיוך. "חיצוני חיצוני, אבל תרם לנו משמעותית".​