שוב ושוב אני פוגשת אנשים שהקריטריון הכי ברור שהם מחפשים בשידוך הוא היופי. לא שצריך להתעלם מהיופי, יופי הוא מתנה משמיים, במיוחד אם הוא מלווה בתוכן פנימי, אך העמדת הדבר כתנאי מוקדם ויחיד מעוררת שאלות.

תשאלו בחור: למה אתה מחפש יפה?

והוא יענה: מה זאת אומרת? זה ברור! במחשבה לעומק, נוכחתי שזה לא כל כך ברור כמו שזה נראה.

הנה כמה סיבות לבקשה הזאת:

  • יופי מתחבר לי בדמיון למוצלחוּת
  • כדי שכשאלך אתה ברחוב כולם ייראו אותה
  • אני לא מוצלח במיוחד, עכשיו יידעו שהצלחתי, כי יש לי אשה יפה שתייצג אותי
  • לא כל כך רציתי להתחתן עכשיו, הסכמתי כי היא יפה
  • כדי שהמשפחה שלי תתגאה בי ותשמח אתי
  • כדי לשמח את אמא שלי

אם נרד לעומק העניין, נשים לב שדרישה גלויה וברורה ליופי מקפלת בתוכה רצון עז להוכיח משהו למישהו וקשורה לאחרים, לא לאדם עצמו.

האם זה דומה לבחור שדורש דירה, כדי שכולם יידעו שהוא בעל ערך כי נתנו לו? או אולי למי שמחפש משפחה מכובדת מאותה סיבה? בת אחת שחיפשה במשך שנים את השידוך שלה, מצאה בחור מתאים. ובכל זאת התלבטה בלי סוף. בשיחה שהיתה בינינו שאלתי אותה:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אני: מה קרה? למה את לא מתקדמת בשידוך?

היא: הכל בסדר אתו, אך בשביל הבחור הזה חיכיתי כל כך הרבה שנים?

מעניין... "חיכיתי?" חיכית למישהו? והלא חיפשת בלי סוף ולא מצאת?

מה המשמעות של מילותיה?

האם היא במשבר מסויים כי החלום נגמר וצריך להתחיל לחיות את המציאות? ויותר, האם נח לה להתקבע במצב של חלום, ולהמשיך לחלום חלומות ורודים בלי להגיע לשום מקום, אך לא להתמודד עם המציאות האפורה משהו?

הבחור טוב, אין ספק, אך לא יוצאים ממנו ניצוצות, והיא חייבת את הניצוצות כדי להראות לכולם? שוב "להראות לכולם"

הנה ספור: אבא אחד בא לגדול בישראל בקשר לבתו המתבגרת שלא מוצאת שידוך.

שאל האב: כבוד הרב, על מה כדאי לבתי להתפשר כדי שהיא בכל זאת תגיע לשידוך? על ייחוס או על יופי או על כסף?

ענה הרב: אל תתפשר על שום דבר מהדברים שאמרת, אלא על דבר אחד בלבד... על ה"מה יאמרו?"

תשאלי את עצמך, האם כל החיפושים שלך היו מלווים במטרה סמויה של "להראות לכולם", ולכן לא מצאת עד עכשיו? וגם עכשיו המחשבה הזאת לא עוזבת אותך שאת צריכה להוכיח משהו לכולם? האם "כולם" הולכים להתחתן עם הבחור הזה או את בעצמך? יתכן שהקושי נמצא כאן במקום שבו "כולם" ו"אני" מעורבבים.

חשוב להפריד ביניהם. כולם זה כולם, אני זה אני. יש משק משותף ביניהם אך אין קשר. במשך היום בן אדם נמצא בסביבה שבה הוא לומד או מתפרנס, בערב הוא מגיע הביתה לסביבה האישית שלו. לבית יש דלת שחוצצת בין הבחוץ והבפנים. כשהוא נכנס הביתה הוא סוגר את הדלת.

סגירת הדלת מסמלת את ההפרדה בין שני המצבים. קודם הייתי בחוץ במקום שנקרא "כולם", עכשיו אני בפנים עם עצמי או משפחתי. הבחוץ מטבע הדברים יותר תדמיתי, כי "כולם" נמצאים שם. בתוך הבפנים נמצא החלק היותר אמיתי.

כשתעשו את הבחירה שלכם בשידוך, חשוב שתשאלו את עצמכם, האם אני זה כולם? או, אולי אני זה אני וכולם זה כולם?

הניה גולדברג פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים. אישי, קבוצתי והרצאות: hgoldberg10@gmail.com

]]>