הניצחון של סבתא - בשביל סבתא יום השואה זה יום העצמאות!
הניצחון של סבתא
אאאסבתא הלברשטאם היא אחת הנשים הכי משפיעות בחיי. אישה קטנה ומטופחת שעברה את השואה על כל זוועותיה וללא הנחות. עזבה בית מפואר וחם בגיל 12, יצאה לגלות וברחה ממקום למקום, עד שבסופה המר של הטרגדיה הגיעה לאושוויץ, שם עבדה אצל מנגלה ימח"ש ביצור מטוסים בהיותה בת 16 בלבד.

אין אנו יכולים לאמוד סיפורי זוועה, מי סבל יותר ומי פחות. אנו כן יכולים לשער, שילדה קטנה לבדה שעברה את כל סוגי זוועות השואה כנראה ששפויה כבר לא תצא משם.

אבל סבתא, לא רק שיצאה שפויה. אלא אין עוד נשים עם עוצמות ואמונה כמו האשה הזו. אחת מנכדותיה סיפרה שהוציאה לפני כחצי שנה ספר "באש האמונה" ספר רווי באמונה ונוטף אהבת השם ואהבת החיים.

רציתי לספר לכם על יום השואה שנה שעברה, ונסחפתי לכתוב על סבתא... כך כותבת אחת מנכדותיה. לסבתא היה תור לבי"ח בלינסון, היא נסעה לשם במונית, ואז.. צפירה. ברור שהנהג עצר ויצא, וסבתא החליטה גם לצאת ועמדה דום.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שנכנסו למונית, שאלה את הנהג, למה עמדת? ענה לה, גברת 6 מליון איש נרצחו! ואני לא יכול לעמוד דקה? מה יש? אמרה לו סבתא: ומה יש ל-6 מליון מזה שעמדת? הנהג התחיל לכעוס: אתם החרדים, אין לכם לב ...ובכלל, אם את נגד למה עמדת את? למה יצאת?.

ענתה לו סבתא: אני? אני למה עמדתי? עמדתי בצפירה וחשבתי לעצמי, את עומדת בגו זקוף, את לא בסלקציה, לא צריכה לפחד אם ישלחו אותך ימין או שמאל, עמדתי ללא מורא ופחד, אף אחד לא עמד עם אקדח מולי. עמדתי שבעה לא הייתי רעבה. בבוקר קמתי, לקחתי 2 פרוסות לחם, יכלתי לקחת יותר, כמה שרציתי... היה לי כיכר-שלם. לא הייתי צמאה, לא מודאגת, לכן עמדתי! רציתי לרקוד! לא רק לעמוד!

הנהג היה בהלם: "מה, גם את משם"? (סבתא אשה מאד מטופחת, לא כך דמיין ניצולת שואה) סבתא הרימה את השרוול: רואה את המספר הזה? מנגלה בכבודו חרט לי את זה. ואני לא צריכה יום שואה בשביל להזכר בזוועות שהיו שם. הנהג עצר את הרכב, חבש לראשו כיפה ואמר: עכשיו סבתא, אני עומד לכבודך!

אני זוכרת שסבתא חזרה באותו יום כל כך שמחה שעמדה בצפירה, בשביל הכיף, בשביל הנצחון! בשבילה יום השואה זה יום העצמאות.

]]>