לשכת הגיוס בירושלים. ארכיון - הצעת השופט: "פטור מגיוס לכל צעיר חרדי"
לשכת הגיוס בירושלים. ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אאא

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית הציע בפסק הדין שפסל את חוק הגיוס החדש כי המדינה תצא בהוראת שעה של מספר שנים שתעניק פטור לכלל תלמידי הישיבות בכדי לשלב את הציבור החרדי בשוק העבודה.

בפתח דבריו כתב השופט עמית: "חוק שירות ביטחון במתכונתו הנוכחית פוגע קשות בזכות לשוויון, בהיותו מפלה בין אדם לאדם, בין דם לדם ובין דמים לדמים". לדבריו: "במקום להביא להגברת השוויון בנטל, תיקוני החוק קיבעו הלכה למעשה את אי-השוויון בנטל".

בפסק דינו ביקש השופט עמית להתמקד בתכלית של השתלבות הציבור החרדי בשוק העבודה, תכלית שלגישתו החוק מחמיץ לחלוטין. לדבריו, "המתווה הנוכחי – המאפשר דחיית גיוסם של צעירים חרדים עד גיל 18 ובלבד שימשיכו ללמוד בישיבה - שולל למעשה את יכולתם להשתלב בשוק העבודה למשך שנים לא מעטות, ובכך הוא "מסליל" את דרכו של הבגיר-הצעיר החרדי, לא אל שוק העבודה אלא הישר לישיבה".

לגישת השופט עמית, "אי-קידום תכלית זו של השתלבות החרדים בשוק העבודה, לצד אי-הגשמת התכלית של צמצום הפגיעה בשוויון, מהווים עילה לפסילתו של החוק. במבט צופה פני עתיד, השופט עמית עמד על כך ששתי התכליות של הגברת השוויון בנטל והשתלבות בשוק העבודה הן אמנם תכליות עצמאיות, אך הן מקרינות אחת על השנייה וקיימים ביניהן יחסי גומלין".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופט עמית הציע אפוא להשקיף על הדברים במהופך. לדבריו, "כשם שניתן להניח כי שירות צבאי או לאומי יסייעו לצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה, כך ייתכן כי שילוב מוגבר של חרדים בשוק העבודה יוביל בהמשך הדרך להגדלת מספר החרדים המתגייסים, מתוך הנחה כי השינוי בחברה החרדית יחלחל כלפי מטה. על רקע זה, הביע השופט עמית דעתו כי יש לנטוש את הקונספט של דחיית גיוס, שלמעשה מוביל בסוף הדרך לפטור מגיוס בגיל מאוחר יחסית.

לדבריו: "פטור מגיוס עוד בתחילת הדרך, יעמיד את הצעיר החרדי כבר בהגיעו לגיל 18 , בפני הברירה – עבודה או לימוד בישיבה, מה שצפוי להגדיל את מספר המשתלבים בשוק העבודה בגיל צעיר יותר".

לכן, לשיטתו של השופט עמית "בבוא המחוקק לעצב הסדר עתידי מידתי יותר, אף אין מניעה לקבוע הוראת שעה, למשך מספר שנים, המעניקה פטור מלא מגיוס לציבור החרדי. לגישת השופט עמית, הגשמת תכלית זו של שילוב החרדים בשוק העבודה – וכפועל יוצא הקטנת מֵ מדי העוני בחברה החרדית, הגדלת התוצר הלאומי וחיזוק החוסן הכלכלי של המדינה – יש בה כדי להצדיק את הפגיעה הזמנית בשוויון. הכל, כאמור במסגרת של הסדר זמני, מתוך הנחה ותקווה להשפעה עתידית גם על שיעור ההשתתפות של הציבור החרדי בנטל השירות הצבאי.

"כל זאת, בכפוף לבחינה עתידית של תוצאות ההסדר על ידי המחוקק, וככל שיידרש – גם על ידי בית המשפט" סיכם.