כמעט גירושין בגלל פליטת פה // עו"ד יוסף ויצמן
(צילום: שאטרסטוק)
אאא

אישה שהסתכסכה עם בעלה והגיעה כמעט עד לגירושין, הגישה תביעה לפיצוי נגד בנק, זאת בטענה להפרת פרטיותה בעקבות שיחת טלפון שבה נציגה מטעם הבנק חשפה בפני בעלה את העובדה שהיא נטלה הלוואה בחשבונה הפרטי. האישה הסבירה כי בעלה, שלא ידע אודות ההלוואה, הופתע מאד לשמוע על העניין מנציגת הבנק. היא סיפרה כי הוא התקשר אליה מיד לאחר השיחה ובין השניים נוצר משבר אמון חריף. משבר שאף הוגדר על ידה בכתב התביעה כ"תחושת בגידה".

בתביעתה נגד הבנק, האישה טענה כי הנציגה שחשפה את ההלוואה הפרה את פרטיותה. בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, אשר המקרה הונח לפתחו, החליט לקבל את התביעה בחלקה. כפועל יוצא מכך נפסקו לאישה פיצויים בסך 15,000 שקלים. כיצד בית המשפט הגיע למסקנתו הנ"ל? הנה ההסבר.

חובת הסודיות הבנקאית, משמעותה

על פי החוק להגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אדם לא רשאי לפגוע בפרטיות זולתו ללא הסכמה. פגיעה בפרטיות מוגדרת בחוק באופנים שונים לרבות כ"הפרה של חובת סודיות" לגבי עניינים פרטיים שנקבעו בהסכם או במשתמע. מטרת חוק הגנת הפרטיות היא להגן על זכותו של פלוני לפרטיות, תוך מניעת מצב שבו פרטיותו הופכת לנחלת החלל. אגב, זוהי זכות המעוגנת גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בכל הנוגע להפרת חובת הסודיות על ידי בנק, באופן שבו מדובר בפגיעה בפרטיות, קיימת פסיקה בנושא. בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי חובת הסודיות הבנקאית נגזרת מטיב החוזה בין הבנק ללקוח, ומאופי מערכת היחסים ביניהם. היות שהלקוח נותן בבנק את אמונו, התאגיד הבנקאי לא רשאי לפרסם לצדדים שלישיים דברים לגבי מצבו הכלכלי של הלקוח ו/או פעולות שבוצעו על ידו. במקרה שלנו נראה כי אותם "צדדים שלישיים" יכולים להיות אפילו בני זוג.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בית המשפט: הבנק גרם למשבר האמון בין בני הזוג

בחזרה לאישה ובעלה, בית המשפט התרשם מעדותיהם הכנות ומעומק המשבר שנגרם להם כתוצאה מאותה שיחת טלפון עם נציגה מהבנק. למעשה, בית המשפט אפילו הכיר בנזק שנגרם לבתם של השניים בשל הסכסוך בין הוריה.

בפסק הדין (ת"ק 52575-08-16 קידר שוורץ נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ)  נקבע כי בכל הנוגע לשיחת הטלפון עם הבעל, מדובר לכל הפחות ב"טעות" מצד נציגת הבנק. זאת משום שהאחרונה ביקשה לשכנע את הבעל ליטול הלוואה על ידי שימוש במידע שהיה ברשותה אודות החשבון הפרטי של אשתו. בית המשפט קבע כי מעשיה של נציגת הבנק עלו כדי הפרת חובת סודיות ואין זה משנה אם הסיבה הייתה חוסר תום לב או רשלנות.

הבנק ניסה לטעון כי הבעל ידע על החשבון הפרטי של אשתו ואין הוא אחראי לטיב מערכת היחסים של בני הזוג. עורך הדין של הבנק הגדיל לעשות כאשר טען כי האישה "מאשימה אותנו בכל מה קורה במערכת היחסים בין בני הזוג לפני ואחרי האירוע" והדבר חסר בסיס משפטי. בית המשפט דחה את הדברים בקובעו כי הבנק "גרם למשבר האמון המסוים שארע" ולכן יש לחייב אותו לשאת בתוצאות הסכסוך.

אחרית דבר - האם המחוקק יאמר דברו?

מעניין לציין כי חובת הסודיות הבנקאית לא עוגנה מעולם בחקיקה בישראל וחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 לא מתייחס אליה כלל. במצבים מסוג זה, בהם לקוח טוען כי הבנק הפר את פרטיותו בפרסום ענייניו הכספיים, בית המשפט בוחן את הסוגיה לפי חוק הגנת הפרטיות, או לחילופין לפי עיקרון תום הלב הקבוע בחוק החוזים.

נשאלת אפוא השאלה, האם לא הגיעה השעה לעגן את חובת הסודיות הבנקאית בחקיקה מפורשת. ייתכן בהחלט כי הסכסוך הנ"ל בין בני הזוג היה יכול להימנע עם אמירה ברורה של המחוקק לגבי החובות המוטלות על תאגידים בנקאיים מכוח הסודיות שהם מחויבים כלפי לקוחותיהם. בפרט נוכח פערי הכוחות בין הצדדים והנזק שעלול להיגרם אפילו בתום לב. הנה כאן, שיחה "שגרתית לכאורה" בין נציגת בנק ללקוח כמעט הובילה לפירוק משפחה בישראל.

מלבד המקרה הפרטני, ברור לכל אחת ואחד מאתנו כי החוק חייב להגן על הפרטיות הפיננסית שלנו. רוב האנשים קנאים לפרטיותם לכל הפחות בנושאים הפיננסים. מכאן אני קורא למחוקק להסדיר את הנושא בחוק, ויפה שעה אחת קודם.