שר הביטחון אביגדור ליברמן - ליברמן מציע: רישום פלילי וביטול המלגות
שר הביטחון אביגדור ליברמן (צילום: Miriam Alster/Flash90)
אאא

שר הביטחון אביגדור ליברמן התייחס הערב (רביעי) במהלך הרמת כוסית של חברי מפלגתו "ישראל ביתנו" לקראת השנה החדשה, להחלטת בג"צ על פסילת התיקון לחוק הגיוס. לדבריו, תנועתו תדרוש "גיוס לכולם" ותילחם על כך מיד לאחר החגים, אז צפוי הנושא לעלות לסדר היום הציבורי בעוצמה.

לדבריו ליברמן: "כל מי שמגיע לגיל 18 חייב להתגייס. אנחנו לא נלחמים נגד חרדים ולא נגד בית המשפט העליון, אנחנו משתדלים לגשת לבעיה לפי השכל הישר. בארצות הברית אלפים מפגינים מול הבית הלבן ולא מבינים למה חיילים אמריקנים צריכים למות בג'ונגל בדרום מזרח אסיה, ומצד שני האנשים חדורי הכרה ומוטיבציה, מגובשים, והם בסופו של דבר מנצחים. הפרמטר שמנחה אותנו ללא ספק הוא זה הקרוי החוסן הלאומי".

"אנחנו מדברים בהחלט על שירות לכול", הוסיף ליברמן. "אנחנו מדברים על שירות לכולם, שאין יותר סוג א', סוג ב'. כל צעיר שמגיע לגיל 18 או לשירות צבאי או לשירות לאומי, זה לא יכול להיות אחרת. ואני מדבר גם על היהודים, גם על המוסלמים וגם על הנוצרים. אני לא מבין למה חרדי לא יכול לשרת בצבא. אם הוא לא רוצה בצבא - אז בשירות לאומי. יש פה מספיק אתגרים לכולם בכל תחום".

"אני לא מתכוון להכניס לכלא אף אחד" הדגיש שר הביטחון. "אם אנחנו רוצים להיות יעילים ואפקטיבים ולאו דווקא את הסרבנים להפוך לגיבורים, צריך לעשות את זה בחוכמה. אני יכול לרשום לכל אחד מהם רישום פלילי, אני יכול לדרוש מהמדינה לא לסבסד אף אחד מהם בשום מלגה. אני לא חייב לסבסד, לא אוניברסיטה ולא ישיבה ולא מכינה ולא מכללה שהיא מקבלת סרבני שירות".

"אם אותו בחור ירצה בסופו של דבר ללמוד באוניברסיטה - הוא ישלם שכר לימוד מלא והמדינה לא תסבסד אותו. יש פה מכשירים אפקטיביים להסביר למסרבים לשרת שיש לזה מחירים וזה חל על כולם. אנחנו נדרוש גיוס לכולם, גם לחרדים וגם לאחרים, גם לנוצרים וגם למוסלמים. זו התפיסה שלנו ומעולם לא הסתרנו אותה. שאף אחד לא ידבר שאי אפשר לצפות מערבים שהם ישרתו בצבא הגנה לישראל או בשירות לאומי. אפשר ועוד איך אפשר, ואנחנו נדרוש את זה. אחרי החגים הנושא הזה ייכנס להילוך גבוה, נילחם על העמדה שלנו".

כזכור, לפני כשנתיים אישרה הכנסת את התיקון לחוק הגיוס, אותו דרשו במפלגות החרדיות. אמש קבעו שמונה מתוך תשעה שופטי בג"צ כי התיקון אינו חוקתי, פוגע בשיוויון וכי דינו להתבטל. מי שסבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את העתירה נגד התיקון הוא השופט נעם סולברג, שטען כי טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי. משמעות הפסיקה, היא שבשנה הקרובה תצטרך הממשלה להעביר חוק חדש בנושא.