אילוסטרציה - התורה שלי // הרב אברהם בורודיאנסקי
אילוסטרציה (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
אאא

תורה הקדושה-

שוב הגענו ליום הזה יום "שמחת תורה" אבל הפעם התחושה שונה אצלי וחשוב לי להבהיר משהו בקשר שלי אליך.

כידוע לך , הייתי כמו כל הילדים כשהגיע שמחת תורה קיפצתי עם דגל בבית כנסת, ואחר כך עם ספר תורה מבובה וכשהתבגרתי עם ספר תורה מהודר לילדים, רקדתי בהתלהבות "תורת ה' תמימה" – "פקודי ה' ישרים" –  "אשרי אדם עוז לו בך"- והשיא היה הקפיצות של  "משה אמת ותורתו אמת" , התרגשתי כל כך מהיום הזה, בבוקר עליתי לתורה, המעמד המרגש של כל הנערים ושירת המלאך הגואל אותי עם כל הילדים, תפילת גשם מרגשת, ועוד שמחה, עד יציאת החג בשמחה עילאית, כשבגרתי והבנתי את משמעות היום הזה על שלל מדרשיו ורעיונותיו לאחר הושענא רבה ומהותו, היום הזה חרש אצלי חריש עמוק בנשמה, התחברתי אליו, שמחתי בו כל כך,  בישיבה גדולה  קניתי בכמה מאות דפים פסוק באתה הראת, כל היום כולו היה באורות, התפילות ... אוי התפילות.... אהבה רבה אהבתנו... ותן בליבנו להבין ולהשכיל ... איזה בכיות איזה שפיכות הלב, שרק אזכה להמשיך ולהמשיך, והשיאנו את ברכת מועדיך... קדשנו במצותיך אוי ריבונו של עולם: תן חלקנו בתורתך שאזכה עוד ועוד !

אבל היום לצערי אני רק יכול להשתמש בהשאלה ממילות התפילה מיום הכיפורים כָּל אֵלֶּה בִּהְיות הַהֵיכָל עַל יְסודותָיו, וּמִקְדַּשׁ הַקּדֶשׁ עַל מְכונותָיו, וְכהֵן גָּדול עומֵד וּמְשָׁרֵת. דּורו רָאוּ וְשָׂמָחוּ: אינני נכנס לסיבות הדברים, אבל היום אני כל כך רחוק מהקדושה ההיא, מההשתוקקות ההיא, עד כדי שקשה לי להאמין שזה אני הייתי בעבר שכל כך מחובר באהבת איתנים לאחד מהימים המובחרים של חודש האיתנים!  אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה, הֲלא לְמִשְׁמַע אזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ:...

גם היום כשאני נראה כרחוק ממך, כשראיתי בלוח השנה שהיום הזה קרב ובא, משהו שם בתוכי הציף רגשות מיוחדות של שמחה ורגש, אולי זה בזכות דמעותיה של אימי ע"ה בהדלקת נרות כשגם בימי חוליה הקשים התחננה וזכני לגדל בנים ...  אוהבי ה'...  ואולי כי תפילותי שלי מהעבר כשזעקתי "אל תשליכני ורוח קדשך אל תקח ממני" התקבלה אז ופועלת היום, אבל מה שבטוח שמשהו בתוכו מציף רגשות מיוחדות בקשר ליום הזה, ואולי אני גם קצת מתגעגע לתמימות הילדותית ההיא עם הדגל ביד ושר עדות ה' נאמנה מחכימת פתי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תורה הקדושה, אולי זו ההזדמנות וחשוב לי להבהיר גם בימים שאני נראה רחוק מבחוץ, אני קרוב מבפנים, גם אם החזות שלי והמעשים שלי כביכול מראים ניתוק ממך, אין זה פנימיותי, בתוכי אני מחובר אליך ומחכה ליום שאשוב אליך, לא טוב לי הריחוק מהמוטב שבך, מי כמוני יודע להסביר כמה המתיקות שבך זה דבר שלא ניתן להסבירו, הקלסרים המלאים שבארון שבבית אבי שיחי' יכולים להעיד איזה אור עולם יש בך, אינני רחוק ממך ולא את ממני, אך נסיבות החיים גרמו לפירוד זמני...

אני יושב עם דמעות עכשיו מביט בעצמי איך אני נראה וכואב לי, כאב גדול, הרבה תסכול, הרבה יגון, גם הרבה שאלות ותמיהות יש שם, איך ולמה קרא מה שקרא בחיי הסוערים ומלאי היגון והתסכול, אבל אחרי ולפני הכל אני יודע בברור שאני לא רחוק ממך, אני צריך רק למצוא את הדרך והמסלול לחזור אליך בדרכי שלי, במתינות ובבטחה, עם הדרכה נכונה וחיבור אמיתי לאבא שבשמים.

אני מבטיח לך שהשנה גם אם אני לא ירקוד כמו בשנות צעירותי, אני כן ישמח בלבבי על היום האדיר הזה יום שמסמל סיום והתחלה חדשה, אבל כבר בשנה זו בתפילות אני מבטיח לבקש והרבה בלי מעצורים, כדי שבשנה הבאה גם אני ירקוד ויפזז לפני ה' בכל עוז בפנימיות וחיצוניות הנראת.

מבוסס על שיחה אישית עם יהודי יקר!

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי- ישיבת ההסדר החרדית חיספין