המהומה שיצרו מספר אברכים מהפלג הירושלמי בשיעורו של הגאון רבי יגאל רוזן ראש ישיבת אור ישראל בעיר מודיעין עילית בימי חול המועד ושתי עוד בלעדי ממנה פורסם ב'כיכר השבת' גרמה לסערת רוחות עצומה בקרב רבנים ואישי חינוך שהביעו תמיהה כיצד מעזים כאלו מתוך הציבור החרדי לפגוע כך בכבודה של תורה בעיצומם של ימי החג.
הבוקר מקדיש העיתון' יתד נאמן' מאמר מיוחד למחאה על התקרית החמורה ומתייחס הן לריסוס הגרפיטי על דלת ביתו של ראש הישיבה לפני כשבועיים והן להפרעות והצעקות במהלך השיעור התורני.
המאמר מגיע לאחר תקופה של שקט יחסי ושתיקה מצד ביטאון תנועת דגל התורה והתעלמות מהנעשה בעניינים הפנימיים בציבור הליטאי נדמה כי ב'יתד נאמן' מבינים כי המעשה המחוצף של פגיעה בראש ישיבה תלמיד חכם העוסק בצורכי הכלל למען עולם התורה לצד חציית קו אדום של הפרעה לשיעור תורה המתקיים בהיכל בית הכנסת מקום מקדש מעט הרי שלא ניתן לעבור על כך בשתיקה ועל כן מגיעה הבוקר התגובה החריפה בדמות המאמר החריג יחסית.
ב'יתד נאמן' מכנים את אותם אברכים שהפריעו למהלך השיעור כ"חיות אדם משולחי רסן הפועלים מתוך יצרים אפלים", מה שמלמד על תגובה במילים חריפות במיוחד לגל התקיפות כנגד הגר"י רוזן.
להלן המאמר החריף:
"ימי החג עברו על כלל ישראל בהתעלות רוחנית: לצד תפילות החג ומצוותיו היחודיות בהם התנאה כל יהודי, גדשו אלפי בני תורה את היכלי התורה, ישיבות, בתי מדרשות ובתי כנסיות בהם התקיימו מאות שעורי תורה ושיחות מוסר. עדרים עדרים באו לשאוב מים ממעייני הישועה עת גדולי ראשי הישיבות מרביצי התורה והמוסר שדלו מהמעיין באו להשקות מתורתם בימי המועד שנועדו לעלייה במעלות התורה והיראה. מראות מופלאים אלה נראו בכל רחבי הארץ ובכל ריכוזי היהדות הנאמנה, ורק בשיעור תורה חשוב אחד שהתקיים במודיעין עילית, התרחש אירוע חריג וכואב כאשר אנשי דלא מעלי התפרצו בעיצומו של שעור תורה והפריעו באלימות בקריאות שאין הנייר סובלם את מהלכו וגרמו לבטול תורה דרבים ולפגיעה בכבוד התורה, מוסריה ולומדיה:
כאשר "אי נורמליות" הופכת לנורמה, אי אפשר להבליג. כאשר האלימות שהיא זמורת זר במחננו הופכת היות ל"סימן זיהוי" שמאפיינת קבוצת אנשים מוגדרת, עוד ניתן לנוד בכאב וברחמים. כאשר משלחי היד והרגל מכוונים את אלימותם המילולית כלפי מרביצי תורה ראשי הישיבות – אז עדין יש ביכולתינו לנקוט במהלך של אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה – כמובן בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א. אבל כאשר הללו מפריעים לעצם למוד התורה ומנסים למנוע את הרבצתה, זו כבר פלישה לתוך ביתנו, אז אי אפשר לעצום עין. במשך תקופה ארוכה מבקשת קבוצת שוליים זו להטיל את אימתה על אחד מהמפורסמים שבראשי הישיבות שליט"א. תוך עלילה שפלה שלא הייתה ולא נבראה – ואפילו משל לא היתה, הם מתירים את דמו, פוגעים ברכושו ומנסים להשפילו – ללא הצלחה כמובן, באמצעות פגיעה בשעורי תורה, הפרעה להרבצת תורה, ביטול תורה דרבים וניסיון להלך אימים על ראשי עם קודש.
זו איננה דרכה של תורה, זו אינה דעת רבותינו גדולי הדורות זצוק"ל ויבדלחט"א ושורות אלו לא יפקחו מן הסתם את עיניהם של אותם אינשי דלא מעלי בני הבליעל שדרכם דרך האלימות ואופיים כמו רוחם מורעלת וכל דרכיהם דרכי כח. אבל יש למקד את המבט לנקודה אחת:
ידועה היא דעתו של מרן הרב מבריסק רבינו הגרי"ז זצוק"ל אותה הבהיר לקנאי האמת רבי עמרם בלוי זצוק"ל כי הוא עצמו אינו הולך להפגנות כי הציונים חשודים על שפיכות דמים ומי יודע מה הם יכולים לעולל – והוא חושש מפיקוח נפש. אם הוא – רבי עמרם – אינו חושש מכך, סימן הוא כי הוא ציוני, מפני שהוא מאמין בהם וסומך עליהם. הדברים נכונים לא רק להקשר שהם נאמרו:
עובדה היא ולא ניתנת להכחשה, שצורת התנהלות כזו מאפיינת רק את בעלי השתייכות הברורה לאותה קבוצת שוליים. לא היה וגם לא יהיה שאנשים שסרים למרותם של רבותינו גדולי הדור זצוק"ל ויבדלחט"א, יהינו ויעיזו להכנס לתוך שעור של מאן דהו שמרביץ תורה ומוסר במגמה למנוע ממנו את אמירת השעור לשומעי לקחו. לא רק בגלל שהחינוך שהם מקבלים והתורה הקדושה ממנה הם יונקים שוללים התנהלות המאפיינת פרא אדם שידו בכל, אלא גם בגלל שהם לא יסכנו את עצמם בידעם מה תהיינה התוצאות אם יעיזו לעשות מעשה כזה. לא צריך להפעיל הרבה דמיון כי התוצאה ידועה מראש ובלשון הרחוב ניתן להגדירה "זה לא יגמר בטוב". הם יודעים במי המדובר ומבינים שלקסבה מסוכן להיכנס ולהתגרות. דברי מרן הגרי"ז זצוק"ל מהדהדים באוזני כל בר דעת ומזהירים גם ממרחק הזמן – אסור להסתכן - מלבד עצם חומרת התנהלות נפסדת כזו.
אבל אותם חיות אדם משולחי הרסן שכן מעיזים להתפרץ לתוך שעור תורה ולהחציף פניהם בראשי ישיבות בגלל עלילות שווא, אינם חוששים וגם הם יודעים למה. הם מעיזים כי זאת מהותם וישותם אבל הם אינם חוששים לתת פומבי ליצרים האפלים שלהם, כי אינם חוששים שמא לא ייצאו משם בשלום. הם יודעים שהצבור הנאמן לדעת גדולי ישראל כוחו בקול יעקב ולא בידי עשו – ועל איפוקו של הצבור התורני והליכתו בדרך רבותינו, גאוותו. הם מרשים לעצמם לנהוג על פי דיני פרא אדם כי הם יודעים שבדיני אדם, איש לא יעשה דין לעצמו ולהם ולא יפגעו בהם פיזית. הם מבינים היטב את ההבדל מה ביני לבין בן חמי.
למרות כל זאת, מה שקורה איננו שתיקה כהודאה, אלא וידום אהרן של צבור שלם שזו דרכו מאז ומתמיד לאורך כל הדרך. זו איננה שתיקה אלא זו אמירה ללא מילים, שתיקה רועמת, זועמת, מוחה ומתאפקת. זו שתיקה מלאת רחמים על אנשים שעד לא מכבר הרוו את צמאונם מהמעיין הזה ושתו מהבאר הזאת שעתה הם משליכים לתוכה אבן. אל דאגה, לא ייבש המעיין והבאר לא תחדל לתת מימיה ולהרוות את העדרים ובסייעתא דשמייא להוסיף חילים לתורה ויראת שמים.
רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א אמר פעם לאחד המשגיחים החשובים לפני שמחת תורה – ובקשו שיאמר לבחורים: העיקר בריקודים זה להרים את הראש, ולא להרים את הרגלים!! בשעה כזו מוטל גם עלינו להרים את הראש ולא חלילה להרים את הידיים, לרקוד עם התורה, ולזכור כי אשרנו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו על שהולכים אנו בדרך רבותינו - והבדילנו מן הטועים-תועים, ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו", מסיים העיתון.