שחור לבן ל"עולם צבעוני"- ביקורת אלבום
(צילום: אברהם אדרי)
אאא

זו לא הלהקה הראשונה במוזיקה היהודית. ממש לא. להקות קמו ונפלו, הושמעו הופיעו אבל אף אחת מהן לא הובילה מהלך או הצליחה לסחוף אחריה אלפים שמגיעים ליותר מ-30 הופעות השקה רק לאלבום החדש שיצא לפני כחודש כשהם גודשים את האולמות בהם הלהקה מופיעה ושרים ורוקדים לאורך המופע כולו. זהו רק חלק מהתיאור של להקת הרגש היהודית מארה"ב - 'זושא'. אם לא הבנתם עדיין מדובר בכוכבים של ממש, אך כאלו עמוסי רוחניות בצורה מאירה של ממש.

אצל זושא המוזיקה היא כלי שבאופן מובהק וברור הוא בעל משמעות גם מעבר למוזיקה עצמה. רבים שואלים אותי מדוע אני כל כך נלהב לגבי הלהקה הזו והסיבה פשוטה למדיי. תחושה של אמיתיות של חיות ושל רצון אמיתי להשפיע ולהעביר משהו אמיתי למאזינים לצד מוזיקה קסומה במיוחד שפשוט פותחת את הלב. מי שראה את חברי הלהקה יושבים ולומדים מאמר בחסידות עם מעריצים שהגיעו מוקדם להופעה, כאלו שכבר רצים אחריהם ממופע למופע יכול להתחיל להבין שמבחינה מסוימת זושא עושים את מה שעשה קרליבך כמוזיקאי.

זו הפעם השישית שאני נמצא בהופעה של זושא וכל פעם זו חוויה מחודשת, מעטים האמנים שאני שמח להגיע לכל כך הרבה הופעות שלהם ואף פעם לא משתעמם. זושא מגיעים לפחות פעמיים בשנה לישראל לסדרת מופעים עמוסה ומרתקת כשבכל פעם זה מחזה מרהיב החל מהתורים בקופות וכלה בהופעה עצמה דברים שלא רואים במוזיקה היהודית מבחינת ההתלהבות.

האלבום החדש, השלישי של הלהקה נקרא "עולם צבעוני" ובניגוד לשני האלבומים עטורי השבחים של זושא שהתמקדו רובם בניגונים ללא מילים הפעם הלכו חברי הלהקה על מוזיקה מעט כבדה יותר וכולה עם מילים מלבד הרצועה האחרונה. האלבום החדש כולל 7 רצועות שעל פי חברי הלהקה אמורות להישמע ללא הפסקה ביניהן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

באופן מעניין זהו האלבום האחרון של הלהקה עם חבר הלהקה ומהמייסדים שלה אלישע מנדל מלוטק שהחליט לפרוש מעסקי המוזיקה לטובת עניינים אחרים. את סדרת הופעות ההשקה עשו כבר שני חברי הלהקה שלמה גיסין וזכריה גולדשמידט כבר בלעדיו.

האלבום נפתח בשיר 'מזמור לדוד' עם קולו המחשמל של הסולן והמלחין של שירי הלהקה – שלמה גיסין. השיר כמו רוב שירי האלבום משלב בין מוזיקה אלקטרונית לבין מוזיקה אקוסטית, מן רוק עם נגיעות בלקניות על מצע כינורות וסינטיסייזרים. השירה של גיסין כאילו מרחפת עם מילותיו של דוד המלך על פני העיבוד הסוחף.

השיר השני לוקח את המאזין למקום אחר לגמרי, שיר במקצב הבוסה נובה בנגיעות רוקיסטיות, שיר תפילה ובקשה שפזמונו קורא פשוט וישיר "יאללה יאללה הגיע זמן הגאולה", המילה יאללה במבטא האמריקאי הכבד של גיסין נשמעת שונה לגמרי מהיאללה הישראלי הקליל שאנו מורגלים אליו אך בעל קסם משלו.

השיר או יותר מדויק היצירה באורך 7 דקות שמגיעה אחריו, היא אחת החשובות והמשמעותיות באלבום - "אשרי הזוכה להרגיש נעימות התורה" השיר בעל המילים המרגשות מושר בכוונה עצומה על ידי גיסין שפשוט עומד על הבמה גם בהופעות ופשוט מוסר שיחת מוסר על אהבת התורה תוך כדי מוזיקה וניצול הלבבות הפתוחים מהמנגינה הפשוטה והיפה ומ"שטיח" הפסנתר הקסום של ג'ון ארנדט. זו גם ההזדמנות להחמיא לג'ון סיל האיש שעומד מאחורי ההפקה המוזיקלית המוקפדת של זושא זה כבר האלבום השלישי במספר ביחד עם חברת ההפקה "מייסון ג'אר" הנחשבת שבבעלותו. שני האלבומים הראשונים ניצבו בעשירייה הפותחת של רשימת אלבומי "מוזיקת עולם" של מגזין הבילבורד הנחשב כשהאלבום השני "כוונה" הגיע למקום השני של הרשימה.

אחרי שיר האהבה לתורה מגיע קבלת עול מלכות שמים עם השיר "מלך" שזכה אף לקליפ ייחודי ומלא מסר. השיר העטוף בקולות כמיטב המסורת של זושא פותח לבבות ונבנה באיטיות מבחינת העיבוד המוזיקלי, כשהתיפוף העמום מזכיר רעש של קרונות רכבת חולפות ומעביר תחושת מסע החל מההמלכה שלנו של הקדוש ברוך הוא עד לקטע שכבר לא צריך מילים ורק המוזיקה מרחפת באוויר ל'פייד אאוט' ארוך במיוחד.

אחת היצירות המרתקות והמפתיעות של האלבום מתפרסת למעשה על שני רצועות צמודות באורך של יותר מ-11 דקות - "התקווה" כשהרצועה הראשונה היא סוג של הכנה מוזיקלית לשיר עצמו. גיסין לקח את ההמנון הישראלי "התקווה" והפך אותו לשיר תפילה עמוס רגש המושר בהברה אשכנזית שמעניקה למילים המוכרות טוויסט חדש. בהופעת ההשקה המלהיבה של זושא הסביר גולדשמידט כי השיר נועד לחזק את האהבה לארץ ישראל. אינני יודע עד כמה חברי הלהקה מבינים באיזו מידה מהפכנית בחירת המילים שלהם בשיר הזה. השיר שנכתב במקור על ידי נפתלי הרץ אימבר ונחשב בעיניים דתיות רבות כסמל חילוני המתאר את מדינת ישראל החילונית, הופך תחת ידיהם של זושא כשיר דביקות והשתוקקות לארץ ישראל כזה שגם נטורי קרתא יתקשו לדחות. העיבוד המתפתח של השיר נע לקראת סופו ככזה שמתכתב עם הלחן המוכר אך עם הטוויסט הזושאי הייחודי. תשכחו מכל מה שהכרתם מהתקווה ותקשיבו לגרסה הזו.

מאזיני המוזיקה החסידית באורח פלא עדיין לא נחשפו מספיק ללהקה המצוינת הזו למרות כניסת שירים דוגמת "דוב בער" החביב לקומזיצים רבים, שיר שבקרוב יוקלט מחדש ויהיה ככל הנראה חלק מהאלבום הבא של הלהקה. ככל הנראה האלבום הבא יהיה קליל יותר על פי חומרים נוספים ששוחררו כבר חלקם אף כסינגלים אך פחות התאימו לקונספט של האלבום החדש ביניהם "מודה אני" והלהיט הסוחף "ברוך השם" אותו שרו ורקדו בקהל כבר בקופות המופע.

בראיון שערכתי עם שלמה גיסין עם צאת האלבום לפני כחודש הוא הסביר על עיצוב העטיפה של האלבום השחור לבנה מבחוץ, אך מלאת צבעים מבפנים:  "בכוונה עיצבנו את העטיפה למרות השם של האלבום "עולם צבעוני" בצורה של שחור לבן כמו שגם הלבוש החסידי והחרדי נראה למי שמסתכל רק על החיצוניות כשחור ולבן בלבד אבל כאשר מקלפים את העטיפה החיצונית שלנו ניתן לראות את כל הגוונים, בפנים יש עולם מלא צבע וזה החיוב שלנו למצוא את הצבעים שבתוכנו ולצייר את העולם בצורה יפה יותר כפי שאנו חולמים". ואכן מדובר באלבום בו להקת זושא צובעת מחדש טקסטים ומשמעויות בצורה הייחודית ללהקה החשובה הזו שלראשונה זכתה להפצה מסודרת לאלבום החדש והוא יימכר בצורה מסודרת בחנויות לטובת חובבי המוזיקה היהודית.