מחקר: אנשים עם דיכאון - חיים פחות
(צילום: שאטרסטוק)
אאא

דיכאון מקצר את חייהם של הסובלים ממנו בהשוואה לאנשים אחרים, כך עולה ממחקר חדש שנערך בקנדה. הממצאים פורסמו בכתב העת הרפואי הקנדי CMAJ. החוקרים בדקו נתונים משישה עשורים על אודות 3,410 מבוגרים בשלוש תקופות זמן: 1952 עד 1967, 1968 עד 1990 ו-1991 עד 2011. הדיכאון נמצא קשור לעלייה בסיכון התמותה המוקדמת בכל תקופות הזמן - ועבור נשים החל מ-1990.

הקשר בין דיכאון לבין תוחלת חיים קצרה יותר בלט במיוחד בשנים שלאחר תחילת הדיכאון, מה שהוביל את החוקרים למסקנה שטיפול יעיל ומוקדם עשוי למנוע את התמותה המוקדמת בקרב חלק מהסובלים מדיכאון.

"עבור אנשים מסוימים דיכאון עלול להיות מצב חמור מאוד", אמר ראש צוות החוקרים, ד"ר סטיבן גילמן מהמכון הקנדי לבריאות הילד. "לאור הממצאים שלנו, חשוב מאוד להיות ערניים לסימני הדיכאון המוקדמים".

דיכאון נמצא קשור זה מכבר למגוון בעיות בריאותיות, בין היתר משום שהוא עלול להוביל לשינויים פיזיולוגיים בגוף וגם משום שהוא תורם להרגלי חיים לא בריאים ובהם תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, עישון ושתייה מופרזת. במחקר הנוכחי, לעומת זאת, מצאו החוקרים קשר בין דיכאון ותמותה מוקדמת גם לאחר שהוסרו משתנים שעלולים להשפיע על התוצאות, כמו השמנה, הרגלי עישון ושתיית אלכוהול.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המחקר הוא אחד הראשונים במדינה שעסקו במחלות נפש. ממוצע גיל המשתתפים במחקר עמד על 50. במשך שלוש תקופות הזמן שנבדקו עקבו החוקרים אחר מחצית מהמשתתפים במשך 19 שנים לפחות.

החוקרים מצאו שבתקופת הזמן הראשונה של המחקר הייתה תוחלת החיים בקרב אנשים שסבלו מדיכאון קצרה אצל נשים ב-10 שנים ואצל גברים ב-12 שנים בהשוואה לאנשים בריאים. בתקופת המחקר השנייה - תוחלת החיים אצל הסובלים מדיכאון הייתה קצרה אצל נשים ב-7 שנים ואצל גברים ב-18 שנים.

גברים הסובלים מדיכאון היו בסיכון גבוה פי 3 למות בהשוואה לאנשים בריאים בתקופה של האבחון הראשוני בתחילת המחקר, והסיכון צנח לסיכון גבוה ב-52 אחוז לקראת סופו של המחקר. ממצא זה הוביל את החוקרים להעריך כי השנים הראשונות לאחר אבחון הדיכאון הן השנים ה"מסוכנות" ביותר.

אבל אצל נשים התמונה הייתה שונה: הסיכון לתמותה מוקדמת דווקא עלה עם השנים. בתחילת המחקר נשים הסובלים מדיכאון היו בסיכון גבוה ב-8% לתמותה מוקדמת, אולם בסוף המחקר הסיכון עלה ל-51%, בדומה לזה אצל גברים.

החוקרים ציינו כי מגבלות המחקר כללו את העובדה שהראיונות שבוצעו עם המשתתפים היו רחוקים זה מזה, מה שמנע מהחוקרים לקבוע את הזמן המדויק בו החל הדיכאון, או חזר לתקוף מחדש במהלך המחקר. כך או כך, החוקרים סבורים שהמחקר מדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול בדיכאון לא רק לשיפור איכות החיים, אלא גם להארכתם.