"ראיתם אדם שחולה במחלה? הפסיקו לרחם עליו! יתכן שהוא דווקא נהנה מזה" - מה הייתם מגיבים לו הייתם רואים כותרת כזאת? שמישהו חולה (חוץ מהחולה עצמו כמובן)? שמישהו השתגע? שנפלה טעות דפוס?

ולו לכותרת הזו היה גם המשך? "מחקר חדש מוכיח, שאנשים חולים ששוכבים בבתי חולים, סובלים הרבה פחות מדאגות בגידול הילדים ובפרנסת הבית. הטשטוש היום יומי שהם מקבלים, משביח את היכולת שלהם להיות מפוקסים פחות וכך הם לא לוקחים אחריות על החיים, משוחררים מעול רב ואינם כה מסכנים כמו שחשבתם.   

עוד עולה מהמחקר, כי 90% מהאנשים שאינם מאושפזים בבית חולים סובלים הרבה יותר מכאבי ראש ומלחצים, החיים שלהם עמוסים יותר, ודאגת הפרנסה נמצאת עבורם בסדר עדיפות ראשונה. לעומתם, אנשים שחולים במחלה, נהנים מאש"ל מלא – דיור מוגן, שלוש ארוחות ביום פלוס שירותי מלצרות, חדרנות וניקיון חינם, מיטה אורתופדית מתכווננת, שלא לדבר על הפטור הטוטלי מתשלומי גז, מים, חשמל, תרופות וכו' הזוכים לסבסוד מלא.

הסיבה לאושר, לדברי החוקרים, היא היות ואנשים בריאים משקיעים זמן רב בקידום החיים שלהם, עבודה שנחשבת למיותרת עבור החולים וממילא נחסכת מהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מסקנה מתבקשת: ראיתם אדם שחולה במחלה? הפסיקו לרחם עליו! יתכן שהוא דווקא נהנה מזה"...  

נשמע אבסורד?

מדוע? הרי אין שום הבדל בין "המחקר" לעיל לבין המשפט הבא: "אנחנו שומעים 'רווקה' ומיד מתחילים לרחם על היצור האומלל שטרם מצא את בן הזוג שיביא את האור לחייו, אך מסתבר שאפשר לנצור את הרחמים. מחקר חדש טוען שרווקות דווקא נהנות יותר"... 

כל כך הרבה רווקים מסתובבים כאן בעולם, וההשוואה בינם לבין אנשים חולים בבית חולים היא דומה להפליא.

נכון, יש להם הרבה פחות קושי בבית, פשוט משום שאין להם בית. הם נעים ונדים מעצבות לכאב לבדידות ולשקט...

נכון, יש להם הרבה פחות דאגות פרנסה, פשוט משום שאין להם לקנות דייסה ובקבוקים וריהוט של דירה, הם עדין עסוקים בהשקעות נדל"ן מסוג אחר – לבנות את ביתם שעוד לא נבנה ולא מעצים ואבנים.

נכון, יש להם הרבה יותר זמן בילוי בחוץ, פשוט משום שהזמן משמעותי עבורם הרבה יותר מכל אלה שבתוך הבית, הם רצים אחרי השעון הביולוגי שלהם מקבר רחל לרבי שמעון לרבי מאיר ומשם לרבי דוד מנהריה, מסתובבים בין המתים לחיים, והגב שלהם מרים מסע שיש בו מלאי פתקים שהתערבבו עם השנים בין פתקי אמונה ובטחון לייאוש וחוסר תקווה... כי השעון שלהם לא מרחם ולא מעיף מבט אחורה...

נכון, יש להם הרבה פחות כאבי ראש, פשוט משום שאין להם ילדים מרעישים שמסתובבים להם בין הרגלים כל היום, יש להם דממה ועוד דממה ועוד דממה.

נכון, אין להם את כל המשקל הכבד הזה בנשיאת בית, פשוט משום שהם לא נשואים! אין להם מסע פיזי, אין להם כלום בעצם – אפילו לא את עצמם לעצמם, כי גם זה כבר לא נשאר להם במלאי.

אז בפעם הבאה שאתם רואים בחורות שעדיין לא נשואות, כי הן עצמאיות יותר ואינן יושבות בבית הוריהן בהמתנה ששערן ילבין או שאביר על הסוס יבוא לדפוק על הדלת – לפני שתחושו קנאה מוסתרת כלפיהן ותמהרו להסביר להן, עד כמה החיים שלהן תותים, וכמה טוב להן, וכמה כדאי להן לנצל כל רגע פנוי, כי זה לא יחזור ושייהנו מכל רגע של שקט שאין בן זוג מטריד, או ילד שצריך לקום אליו כמה פעמים בלילה ואפשר לישון בשקט...  

תחשבו שאולי שוב הם בעצם יותר מכם בצעד אחורה. אולי שוב אין להם מסלול. אין להם יעד ברור. ויש להם מלא רצון ללכת אחרכם.