קנסות כספיים גדולים על חברת טלמרקטינג
(צילום: שאטרסטוק)
אאא

בתיק שניהלה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נגד חברת 'סופרדיל פלוס' שעסקה בטלמרקטינג והטעתה מספר רב של צרכנים ובניהם בני האוכלוסייה המבוגרת, בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון, והטיל על הנאשמים עונשים המבטאים החמרה הדרגתית ברף הענישה, והטיל על החברה קנס כספי בסך של 750,000 שקל, ועל מנכ"ל החברה הוטל קנס כספי בסך של 250,000 שקל או 10 חודשי מאסר תמורתו. על מנהלת מחלקת המכירות הוטל קנס כספי בסך 150,000 שקל או 6 חודשי מאסר תמורתם.

ביום 31.10.17 בית המשפט הרשיע את חברת סופרדיל פלוס בע"מ וכן את מנכ"ל החברה ומנהלת מחלקת המכירות, בעבירות רבות ושונות על הוראות חוק הגנת הצרכן הנוגעות לעסקאות של מכר טלפוני, אשר בוצעו בין השנים 2012 – 2014.

חברת סופר דיל פלוס בע"מ פעלה בתחום השיווק הטלפוני – טלמרקטינג. במרכז פעילותה העסקית של חברת סופר דיל פלוס עמד מוקד מכירות טלפוני ובו עבדו נציגות מכירה אשר יזמו שיחות טלפון לצרכנים, באמצעותם נקשרו עסקאות "מכר מרחוק" לשיווק מגוון מוצרים וביניהם כלי בית, מכשירי חשמל, תכשיטים, תמרוקים ושוברים לפעילויות שונות.

מנהלי החברה הודו והורשעו בכך שלא פיקחו על הנעשה די הצורך, ולא עשו כל שביכולתם על מנת למנוע את העבירות שבוצעו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בתום הליך גישור ממושך בפני בית משפט השלום בפתח תקוה, בפני כבוד השופט חגי טרסי, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום והנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן אשר כלל 13 פרשיות.

עניינו של כתב האישום בכך שבמשך תקופה ארוכה נהגה החברה לקשור צרכנים, ביניהם קשישים, בעסקאות מכר מרחוק באמצעות הטלפון, תוך ביצוע הטעיות באמצעות שימוש בפרקטיקות מכירה של הצגת מצגי שווא של הנחות מבלי שניתנה הנחה, הענקת נקודות וותק והצגתן כבעלות משמעות או שווי מבלי שקיימת כזו וכן הצגת מוצרים כמתנות, בעוד שהלקוחות חויבו בגינן. בנוסף, בשני מקרים קשרה החברה לקוח בעסקאות תוך ניצול חולשתו השכלית של הצרכן.

כמו כן, החברה לא גילתה בניגוד לדין פרטים כנדרש בעסקאות של מכר טלפוני הן בחשבונית, והן בשיחה הטלפונית וביצעה הטעיות בתנאי ביטול העסקה.

ביום 28.11.17 , לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתן גזר הדין. בית המשפט הדגיש את החומרה הכרוכה במעשים שבכתב האישום ואת הפגיעה בערכים החברתיים המשמעותיים וביניהם ההגנה על האוטונומיה של הפרט, על רווחתו ועל קניינו. עוד הוסיף בית המשפט כי "רכיב מרכזי העומד ביסוד חוק הגנת הצרכן הינו הצורך בצמצום פערי הכוח בין עוסקים לבין צרכנים ושמירה על הגינות מסחרית ותקינות חיי המסחר". בית המשפט ציין כי נקבע לא פעם, כי ההנחה העומדת בבסיסו של חוק הגנת הצרכן הינה כי רק בהינתן מידע מלא והוגן הצרכן יכול לכלכל את צעדיו והתקשר בעסקה מיטבית.

עוד נקבע כי המעשים המפורטים בכתב האישום פגעו פגיעה ממשית בערכים החברתיים הללו, ומדובר במעשים שנמשכו על פני תקופה ארוכה, תוך תכנון מוקדם ושיטתיות.

בית המשפט קבע במצבים אלו: ".. ברי כי נדרשת במקרה זה ענישה ממשית, מוחשית, מרתיעה ומציבת גבול, הן בהיבט של הנאשמים שבפני והן בהיבט של עוסקים אחרים בתחום זה.".

בית המשפט ציין עוד כי מדובר אם כן בפרשה חמורה, המחייבת עונש ממשי. עוד ציין כי: "נקודת מבט נוספת חיצונית מצביעה על כך שמדובר בסופו של יום בעבירות כלכליות, המחייבות סנקציה כלכלית מרתיעה ואשר נועדה לאיין את הכדאיות הכלכלית של ביצוע עבירות".

עוד ציין בית המשפט כי הסדר הטיעון מבטא עליה מתונה ומדורגת ברף הענישה בעבירות על חוק הגנת הצרכן, שכן הקנסות שהוטלו עד היום היו נמוכים מאלה שגובשו במסגרת ההסדר ובהקשר לכך ציין: ".. מבטאים הסכומים המסוכמים עליה, גם אם מתונה ומדורגת, בהיקפי הקנס אותם נהוג להטיל. החמרה זו הינה ראויה לנוכח חומרת המעשים ולנוכח האינטרסים החברתיים המוגנים.".

עוד נקבע בהקשר זה כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים הימנעות ממיצוי הדין, כך שהעונשים שהוטלו התחשבו במידה רבה גם בטענות הנאשמים כוללים לקיחת אחריות, הודאה בביצוע העבירות, העדר עבר פלילי, קיומו של מערך ביקורת בחברה ונסיבות אישיות בעקבות חשיפת הפרשה.

אניטה יצחק ראש אגף חקירות וסגנית הממונה על הרשות מסרה: "החקירה בתיק הייתה חקירה מורכבת ומסועפת שבחלקה הייתה חקירה סמויה ובחלקה  חקירה גלויה הכללה בין היתר חיפוש במשרדי החברה ותפיסה של ראיות רבות מפלילות כמו גם בזירות נוספות, גבית עשרות עדויות מנפגעים חשודים ועוד . פגיעה בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסייה מבוגרת, ע"י חברות טלמרקטינג הפכה להיות מכת מדינה. הרשות נחושה למגר תופעה זו. הרשות פעלה  ופועלת במקביל לחקירה ומיצוי הדין מול שורה ארוכה של חברות בתחום בכל האמצעים העומדים לרשותה".