סטודנטים חרדים. אילוסטרציה - הקשיים של הסטודנטים החרדים באקדמיה
סטודנטים חרדים. אילוסטרציה (צילום יח"צ: מכללת מבחר)
אאא

מערכת ההשכלה הגבוהה, המורכבת מיותר מ-60 מוסדות לימוד אקדמיים, ואמונה על השכלתם של כ -300,000 סטודנטים בישראל, מהווה את המעוז האחרון למוביליות חברתית ברצף ההשכלתי של צעירים בישראל. הקשר בין תואר אקדמי לתעסוקה כבר ידוע, מרבית מסיימי התארים עובדים במקומות עבודה ההולמים את השכלתם. על כן, נשאלת השאלה, מי הם אלו המצליחים להתברג בהצלחה אל תוך המערכת, אילו קבוצות אוכלוסיה נמצאות בתארים בעלי תגמול גדול יותר ואילו נדחקים לתחומי לימוד עם ערך פחות גבוה? לאקדמיה יש תפקיד נוסף, תפקיד חברתי, וביכולתה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל, אם רק תהא נגישה יותר ותפעל לגיוון גם בתוך המערכת, עם ייצוג הולם ומגוון יותר של כל רבדי החברה בשלל תחומי הלימוד. לצעירים מהחברה החרדית, האתגרים אף כפולים.

לימודי אנגלית: סטודנטים חרדים, ברובם נשואים עם ילדים, מגיעים ללימודים ללא ידע בסיסי באנגלית, לעתים אף לא מכירים את ה-ABC. המערכת דורשת להגיע לרמת פטור מאנגלית בתוך שנתיים בלבד. רבים מהסטודנטים נכשלים במבחנים ופורשים מהלימודים על הרקע הזה. בכלל, סטודנטים חרדים משלימים לימודי ליבה בתקופה מרתונית של מספר חודשים כולל במתמטיקה בה פעמים רבות לתלמיד החרדי מגיע עם לוח הכפל בלבד. השלמת הפערים היא אבן נגף בהשתלבות ובשרידות הסטודנטים החרדים באקדמיה.

חוסר היכרות עם המערכת האקדמית: הרגלי הלמידה של סטודנטים חרדים שונים מהמוכר במערכת. בחברה החרדית, הלימוד לא נעשה לשם הגעה למסקנה סופית, תוצאה כלשהי, אלא להיפך, עצם הלימוד עצמו הוא המהות. המעבר לשיטת לימודים הדורשת לסכם, להגיש עבודות, להיבחן, היא מעבר לא קל. בנוסף, אין דרך לקיים תקשורת שוטפת מחוץ לשעות הלימודים. מרבית הסטודנטים לא מחוברים לאינטרנט באופן תדיר, כך שתקשורת מיילים, וואטסאפ או פייסבוק לא תמיד רלוונטית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לחץ חברתי ומשפחתי גדול מאוד להפסיק עם הלימודים: חלק מהסטודנטים החרדים נתונים ללחצים גדולים מצד החברה שלא ללמוד, בטח שלא במוסדות מעורבים. ישנם סטודנטים החשופים בחרמות, בסופ"שים בבית הכנסת לא מדברים איתם שמא 'התקלקלו'. בין בני הזוג מתעוררים פעמים רבות בעיות, בין היתר על  רקע העובדה שפעמים רבות הנשים הן שיוצאות ללימודים, ונעשית לכאורה משכילות יותר.

לפי הנתונים של מרכז טאוב, (החוקר איתן רגב),  אמנם יש גידול מאוד גדול בכמות הסטודנטים החרדים באקדמיה (ב- 2008 נרשמו 1,222 סטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה, ובשנת 2014 נרשמו כבר 3,227 סטודנטים) ועדיין, אחוז הנושרים עומד על כמחצית:48% מהסטודנטים החרדים לא מגיעים לקו הסיום. עיקר הנושרים הם גברים. האתגרים שפורטו לעיל עשויים להצביע על חלק מהמכשולים העומדים בפניהם.

למרבה הצער באקדמיה עצמה מונעים קיום תואר שני לסטודנטים חרדים המעוניינים בכך בהפרדה ועל פי גדרי ההלכה מתוך טענה שעל הסטודנטים החרדים להתאים את עצמם לאקדמיה. החלטה זו מונעת מסטודנטים חרדים רבים להמשיך בלימודיהם והם נאלצים לפרוש מהאקדמיה.

בהתאחדות הסטודנטים הארצית, יוצאים בסקר ראשון מסוגו, שמטרתו לאפיין ולהציף קשיים אישיים של סטודנטים מהחברה החרדית. מענה על הסקר יסייע לאבחן ולהידרש לסוגיות חשובות, תרבותיות, חברתיות ואקדמיות, שיסייעו בשילוב מאוזן ורגיש, שיאפשר מצד אחד שמירה על אורח החיים החרדי, ורכישת השכלה אקדמית ברמה גבוהה מאידך.