חברת בנייה. אילוסטרציה - חברת בנייה ביטלה הסכם – תשלם, אבל פחות
חברת בנייה. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אאא

בית משפט השלום בראשון לציון הכריע באחרונה בסכסוך שפרץ בין חברת הבנייה "מ.גדולים" לבין בעלי מגרש בפרדס חנהלאחר שהחברה סרבה לסיים עבודות בנייה שביצעה במגרש. השופט אבי סתיו בחן את ההסכם בין הצדדים והגיע למסקנה כי שניהם אשמים במידה שווה בהפרתו.

בעל עסק לחומרי בניין ובנו פנו ביוני 2010 לחברת הבנייה "מ.גדולים" ובעליה לצורך רכישת מגרש בפרדס חנה ובניית בית בשטחו. הפנייה לחברה לא הייתה מקרית ונעשתה על רקע היכרות קודמת עם הבעלים, במסגרתה האב הלווה לו מאות אלפי שקלים.

מאחר שהבעלים לא סיים להחזיר את ההלוואות שנטל מהאב, הצדדים סיכמו כי התמורה עבור המגרש (550 אלף שקל) תקוזז מיתרת החוב, והסכום שישולם עבור הבנייה יחושב בהתאם לגודלו של הבית (4,000 שקלים עבור כל מ"ר שייבנה).

בסמוך לעריכת ההסכם ולצורך התחלת עבודות הבנייה, האב ובנו העבירו לבעלים 12 שיקים בסכום כולל של 800 אלף שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הסכסוך בין הצדדים פרץ בדצמבר 2012 בעת שעבודות הבנייה היו בשיאן, על רקע מחלוקות בדבר גודל הבית והתמורה עבור בנייתו. משלא הצליחו להגיע להסכמות, ביולי 2013 בעל החברה הפסיק את עבודות הבנייה באופן חד-צדדי.

בתביעה שהוגשה לאחר כשנה טענו בעלי המגרש להפרת ההסכם וביקשו להורות לחברה לשלם עבור השלמת עבודות הבנייה ולפצותם בגין ההפרה ועגמת הנפש שנגרמה להם בעקבותיה.

מנגד, בעל החברה טען כי התובעים שילמו רק על חלק מהבנייה והודיעו לו כי אינם מוכנים לשלם את היתרה – ומשכך הוא ביטל את  ההסכם כדין.

במקביל הוגשה מטעם החברה תביעה נגדית לחיוב התובעים בגין הפער שבין עלות המגרש וביצוע העבודות לבין הסכום ששולם בפועל.

עו''ד משה ימין. צילום: רינטון
עו"ד משה ימין. צילום: רינטון
הגדלה

הסכם "דל ומחורר"

לצורך ההכרעה בתיק, בית המשפט מינה מומחה מטעמו שהעריך כי שטח המבנה הוא 203 מ"ר וכי הנתבעים השלימו כ-70% מבנייתו.

כמו כן נמצא כי התשלומים שהועברו על ידי התובעים לא כיסו את כל עלויות הבנייה ולמעשה שילמו עליה 309 אלף שקל פחות.

האם בנסיבות אלה בעל החברה ביטל את ההסכם כדין? תשובת השופט הייתה מורכבת. השופט הסביר כי בהתאם לחוק החוזים, הודעת התובעים לפיה לא יוסיפו עוד תשלום על מה שכבר שילמו נחשבת ל"הפרה צפויה" של ההסכם בגינה הנתבע היה רשאי להפסיק את עבודות הבנייה.

עם זאת, הוא לא היה רשאי לבטל את ההסכם לחלוטין והיה עליו לפעול ליישוב המחלוקות בין הצדדים.

משכך, נקבע כי למעשה שני הצדדים הפרו את ההסכם: בעל החברה בכך שביטל לגמרי את ההסכם וסירב להמשיך בבנייה ואילו התובעים בכך שסירבו לשלם לו את מלוא התמורה לה התחייבו. השופט הבהיר בהקשר זה כי מסקנה זו מתחייבת גם משום שההסכם נוסח באופן "דל ומחורר" כך שהצדדים "כרו במו ידיהם את המהמורות עליהן עלתה מערכת היחסים החוזית".  

משכך נקבע כי הצדדים אחראים להפרה באופן שווה (50%-50%). המשמעות היא כי התובעים – ששילמו עבור השלמת העבודות 400 אלף שקל – יהיו זכאים למחצית הפער שבין סכום זה לבין הסכום שהיה עליהם לשלם לנתבעים.

בסך הכל הנתבעים חויבו ב-45,000 שקל בגין הפרת ההסכם, ואילו התביעה הנגדית שלהם נדחתה.

בנסיבות אלה אף צד לא חויב בהוצאות.

  • ב"כ התובעים: עו"ד מקרקעין שירן בוהדנה ועו"ד שי פימה
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד דביר הורביץ

עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד משה ימין עוסק ב- דיני חוזים 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.