דו"ח חדש: יותר ויותר נשים חרדיות דוחות את גיל נישואיהן

השנים האחרונות שנבדקו במחקר זה הן 2015-2016, והן משקפות זינוק דרמטי במספר הרווקים בגילאי 20-25. אם בשנים 2003–2004 שיעורם עמד על כ–39 אחוזים, ב-16'-15' הוא כבר הגיע ל-56 אחוזים.

כמו כן, גם כשבוחנים טווח גילאים רחב יותר, בני 20 עד 30, מגלים שינוי מרחיק לכת. בשנים 2015-2016 - 31.1 אחוזים מהחרדים היו רווקים, בעוד שעשור קודם לכן, בשנים 2006–2004, רק 22.6 אחוזים מהם היו כאלה.

ב'הארץ' מציינים, כי ניתוח הנתונים במחקר, שהתבסס על סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלה כי השינוי הגדול התרחש אצל הנשים: בשנים 2016–2014 הגיע שיעור הרווקות החרדיות בגילים 30–20 ל–32.4 אחוזים, לעומת 18.9 עשור לפני כן. השינוי בקרב גברים הוא דווקא מתון בהרבה: מ–27.8 אחוזים רווקים לפני כעשור ל-30.4 כעת.

לדברי ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי שנתון החברה החרדית, השינויים הללו אינם מנותקים מהקשר: "פעם לצעיר או צעירה חרדים לא היתה אפשרות לצאת ללימודים, ולכן המסלול היה ברור - חתונה בגיל צעיר. היום, כשיש אפשרויות רבות, לא מעטים מעדיפים לעשות תואר, למצוא עבודה טובה ורק אז לפנות לנישואים".

"כל הנושא הזה עובר מתחת לרדאר של מנהיגי המגזר", טוען מלאך, "מאחר שכל אחד מכיר רק את הסביבה הקרובה לו ואנשים לא מודעים לכך שמדובר בתופעה נרחבת".

גם ד"ר מלאך מודה שעדיין בראש מעייניו של הזרם המרכזי החרדי נמצא לימוד התורה, אך השינוי בשוק התעסוקה (50 אחוזים נשים חרדיות עובדות בשנת 2003, לעומת יותר מ-70 אחוזים כעת) - משפיע: "יוקר המחיה הביא לכך שהאשה היום היא המפרנסת והיא חייבת שתהיה לה עבודה מכניסה כבר מהיום הראשון לאחר החתונה. לכן אצל רבים העבודה והלימודים קיבלו עדיפות על חתונה בגיל צעיר", מסביר מלאך.

ד"ר מאיה חושן, חוקרת בכירה במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מעורכי שנתון החברה החרדית, מוסיפה היבט חשוב נוסף: "בכל העולם אפשר לראות שככל שנכנסים יותר לשוק התעסוקה, ככל שנדרשת יותר רכישת השכלה וככל שהשיקול הכלכלי מהווה פקטור משמעותי בהחלטה להביא ילדים - שיעור הפריון יורד. בנוסף, סביר להניח שגם גיל הנישואים יוסיף לעלות. הדבר כן יביא בהכרח להאטה בקצב הגידול".

"השינויים שאנחנו רואים בחברה החרדית לא אמורים להביא לתוצאות מיידיות, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אנחנו נראה את התוצאות רק בעוד שנים רבות", מדגישה ד"ר חושן, כשגם מלאך מצטרף אליה בהעררה זו: "נכון לעכשיו הציבור החרדי מתאים את עצמו לעולם המודרני, אבל לא מטמיע את עצמו בו. כלומר, השינויים שעוברים על המגזר החרדי עדיין לא משנים את המהות של רובו".

נ', שדכנית חרדית מאזור ירושלים, שנחשפה לנתונים המדהימים הללו, אומרת ל'הארץ': "אלה נתונים שעשויים לגרום רעידת אדמה במגזר", אבל היא כלל לא מופתעת: "את העלייה בגיל הנישואים אצל בנות אני רואה בצורה מוחשית. רק השבוע ניסיתי להציע שידוכים לשתי בנות, אחת מהן חסידית, שלומדות במסלול הנדסאים. האמהות שלהן אמרו לי חד משמעית שעד שהן לא יסיימו את השנים הראשונות של הלימודים אין על מה לדבר".

לדבריה, "הן אמנם עדיין צעירות, אבל אפשר לראות שמי שלא סיימה ללמוד, לא מתחילה בשידוכים. פעם זה בכלל לא היה שיקול. היום אנשים הרבה יותר מודעים לעצמם ונערכים לאתגרים של חיי הנישואים. אני רואה היום צעירים וצעירות חרדים שרוצים לראות את חשבון הבנק במצב ריאלי לפני שיתחתנו".

"אצל הבנים אני רואה תופעה מדאיגה. ככל שעובר הזמן הם מתרגלים למצב שלהם ולא רואים שיש צורך בכלל לחפש. הם אומרים שטוב להם, יש כסף, חברים, חופש. לא מבינים למה הם צריכים את העול של משפחה", מוסיפה השדכנית האנונימית.