יד ושם - הגפרור של היטלר // נתנאל לייפר
יד ושם (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
אאא

היום צום עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי בו הנהיגה הרבנות הראשית לאחר שנות הזעם לומר קדיש על כל הקרובים שיום מותם אינו ידוע. מלבד הטרגדיה הפרטית והמשפחתית של יהודים רבים, ביניהם חלק גדול ממשפחתי, מדובר באירוע שפגע בכ-90% מהעם היהודי של אותה תקופה. העם היהודי איבד לפחות שישה מיליון מבניו ובנותיו על ידי הנאצים והאירופאים הארורים, כשלפי גרסאות מסוימות המספר קרוב יותר ל-7 מיליון יהודים שנרצחו בפראות ובשיטתיות, אך ורק בגלל היותם יהודים. קהילות יהודיות מושרשות ועשירות תרבותית וגם חומרית, בנות מאות ואלפי שנים, פשוט חדלו להתקיים ונעלמו כלא היו.

אם תעצרו אדם ברחוב ותשאלו אותו מי עשה את השואה? תקבלו תמונה לפיה האשם המרכזי בכל אירועי הזוועה של שנות השואה הוא כמעט ורק אדם אחד – אדולף היטלר ימ"ש. גם המחקרים של השואה מעניקים לו משקל אדיר תוך הקטנה משמעותית של תפקידם של הגרמנים כולם, הנצרות האנטישמית והחדווה העצומה בה עמי אירופה בעיקר המזרחיים שיתפו פעולה וטבחו בשכניהם היהודים, לעתים עוד בטרם הגיעו הנאצים לעריהם.

זכיתי לבקר בשבוע שעבר ב'יד ושם' עם הדרכה ייחודית וחיצונית, שהציגה בצורה ברורה ומרתקת את המהלך הגרמני אותו הוביל היטלר, שאמנם היה ראש הפירמידה, אך הוא הוביל אירוע שהתחיל שנים רבות טרם השואה, עם היסטוריה ארוכה ועמוקה של שנאת היהודים, של הצגתם כ"מחלה" בליבה של גרמניה ואירופה ובכלל של העולם כולו. גיוס המדע ל"הוכחת" היות היהודים גזע נחות ומסוכן ותעמולה בלתי פוסקת שכל מטרתה הייתה להפוך את היהודים ל"משהו אחר", משהו שהוא לא "אדם" וצריך להיפרע ממנו כי הוא בעצם מייצג את כל מה ש"רע".

ה"דה-הומיניזציה" ליהודים מסבירה גם, איך הצליחו לבצע רצח והתעללות איומה כל כך בבני אדם מבלי שכולם יתקוממו. כיצד מצליח צלם לעמוד ביד יציבה ולצלם בגטו ילדה יהודיה שמנסה להעיר את אחותה המתה כשהיא ממררת בבכי. כיצד ניתן להעלות מיליונים לרכבות ולחסל אותם בצורה שיטתית. היהודים הפכו פשוט ל "מחלה" שצריך "לנקות", זו לא הייתה שנאה להתנהגות ולמראה היהודי, אלא משהו עמוק יותר, ליהודי באשר הוא יהודי, גם אם הוא מחופש למתבולל גרמני שרק סבו יהודי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בקרב הנאצים היו אקדמאים רבים, הוגים ופילוסופים, שלא רק יישרו קו עם הנאצים אלא הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה ומביצועה בשטח עד ל"פתרון הסופי", שמטרתו הייתה לנקות את אירופה מהיהודים.

השנאה ליהודים הוחדרה לילדים החל מגיל קטן באמצעות ספרים לילדים, ופסלונים שהציגו את היהודים כתאבי בצע וכמפלצות. כך לדוגמא הוצבו פסלים אנטישמיים בתוך הכנסיות. דוגמת פסל "חזירת היהודים" (Judensau) על קיר הכנסייה בעירונית בעיר ויטנברט-לותרשטאט בגרמניה, אחד מהביטויים המבאישים ומחליאים של הנצרות האנטישמית. פסלים דומים נמצאים בכנסיות נוספות בגרמניה, צרפת, שוודיה, בלגיה ועוד בחלק מהמקומות המרכזיים דוגמת כנסיית רוטרדם הנודעת בפריז, הם הוסרו לאחר מחאה שהתעוררה.

הפסל המחליא. צילום: אבישי טייכר
הפסל המחליא. צילום: ד"ר אבישי טייכר
הגדלה

הפסל מתאר חזירה שמניקה יהודים המשתעשעים עם חזירון. רב יהודי מרים את זנבה ומתבונן באחוריה שם הוא אמור למצוא את השם המפורש של היהודים. מעל הפסל כתוב Rabini Schem HaMeforas (רב, השם המפורש). 

מדובר באנטישמיות בת מאות ואף אלפי שנים. המטיף הנוצרי האירופי הנודע מרטין לותר, ציפה שהיהודים יצטרפו אליו במחאה נגד הכנסייה הקתולית. כשהם סירבו להתנצר הוא הפך לגדול האנטישמים.

בספרו "היהודים ושקריהם" משנת 1543 השווה לותר את היהודים לשטן וכתב על פסל חזירת היהודים בוויטנברג: "כאן, על כנסיית הקהילה שלנו בוויטנברג, יש פסל אבן של חזירה. מתחתיה יהודים וחזירונים יונקים ממנה. מאחוריה נמצא רבי המרים את רגלה הימנית, מרים את זנבה מתכופף ומתבונן באחוריה כדי לקרוא את התלמוד הנמצא שם כאילו הוא קורא משהו חשוב שהוא ללא ספק, השם המפורש שלהם".

השנאה האיומה שהוסוותה כאמור בגישה "מדעית" ובלי כפייה כלל, התקבלה בקלות על הציבור בגרמניה ובאירופה המזרחית כולה. היטלר היה צריך רק להדליק גפרור קטן כדי שמדורת האנטישמיות תהפוך לתבערה ענקית ותשרוף 6 מיליון יהודים... גברים נשים וטף.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאחורי האיש הצווחן, שנהג לצווח סיסמאות במשך שעות ארוכות, עמד מנגנון משומן שמימן כלכלית את המכונה הנאצית. בין התורמים הגדולים עומדים גם גופים מסחריים מוכרים עד ימינו אחד מהם הוא תאגיד "טיסנקרופ" האחראי לבניית הצוללות שנמצאות כעת במרכזה של חקירת המשטרה. התאגידים הגרמנים ידעו שהיטלר שואף להקים שוב את הצבא הגרמני לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה וידעו שכך ייכנסו לכיסם סכומי עתק בייצור נשק ופלדה. גם הקמת מחנות העבודה היו בחלקם על פי בקשת היצרנים הגרמנים שרצו כוח עבודה זול. אותם גרמנים היו כביכול אנשי החברה הגבוהה, משכילים, אקדמאים שלא רצחו בידיהם אף לא יהודי אחד, אך היו חלק בלתי נפרד והגוף מאחורי הטבח המחריד ביותר בהיסטוריה האנושית – יהודים שנרצחו בשל היותם יהודים בלבד.

כל ניסיון לטעון שהשואה היא אסון של לאומים נוספים, הוא עיוות היסטורי וניסיון לברוח וליצור גלובליזציה של השואה שפוגעת בשש מיליון הקורבנות ובמשפחותיהם. חובה עלינו לזכור ביום כזה את האנשים עצמם שהיו במחנות ושמרו בכוח על צלם האנוש שלהם, גם במחיר חייהם הם. את הקדושים שלא היססו לשיר אל תוך המשרפות בידיעה שסופם הגיע ועל אלו ששרדו את אימי השואה עלו לארץ ישראל והקימו מחדש את הציבור החרדי ועולם התורה המפואר כפי שאנו מכירים אותו כיום.

השואה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה שלנו כעם ישראל ובוודאי האירוע המעצב ביותר של החרדיות כפי שאנו חיים אותה כיום והגיע הזמן שהשואה תלמד בצורה מעמיקה יותר גם בקרב הבנים החרדים שניזונים כמעט רק מספרים או מביקורים לא מבוקרים ביד ושם. התודעה הדתית שלנו כיהודים חרדים יכולה וצריכה להיות זו שתשמר את זכר השואה  מתוך אמונה ותפילה לזכרם של הנספים.

אולי יעניין אותך גם: