אאא

ארבע וחצי שנים לאחר תחילת הפעילות במאגר הגז הטבעי תמר, יצחק תשובה וחברת דלק שבשליטתו עוברים לרווח נקי מחלקם במאגר.

חברת דלק קידוחים דיווחה השבוע לבורסה כי תסיים להחזיר את חלקה בהשקעה בפיתוח המאגר - כמיליארד דולר. בעקבות זאת, תעלה דלק קידוחים את תמלוג העל שהיא משלמת לדלק אנרגיה ולקבוצת דלק מ־1.5% ל־6.5%. דלק אנרגיה מחזיקה ב־55% מדלק קידוחים וקבוצת דלק מחזיקה ב־8% ממנה, אך גם ב־88% מדלק אנרגיה.

"בהתאם להערכתה העדכנית, המבוססת על אומדנים שטרם בוקרו על־ידי רואי החשבון המבקרים של השותפות, מועד החזר ההשקעה כאמור צפוי להתקיים עד לסוף חודש ינואר 2018. בכך, דלק עומדת בהערכותיה המקוריות להחזר ההשקע מימי הדיונים על מתווה הגז הממשלתי.

ההשקעה לצורך זה כוללת לא רק את פיתוחו המקורי של תמר, אלא גם בניית והבאת אסדת ההפקה לישראל וכן את קידוח הבאר השישית במאגר, שבוצע רק בחצי השנה האחרונה. עלות פיתוח המאגר כולו הגיעה לכ־3.5 מיליארד דולר. דלק מימנה מתוך זה את חלקה היחסי במאגר, בשיעור של 31.2%. בשנה האחרונה דיללה דלק את אחזקותיה במאגר ב־9%.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המאגר שלא מפסיק להניב

תמלוגי העל הם תשלומים ייחודיים לשותפויות הגז שפועלות בישראל, הניתן עבור ייזום והקמה של פרויקטי התשתיות הענקיים הללו. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי דלק אנרגיה אמורה לקבל 75% מתמלוג העל, בעוד קבוצת דלק את השאר.

התוצאות הכספיות של 2017 עדיין לא סוכמו, אולם משום שמאגר תמר הוא מונופול בתחום הגז וכמעט הספק היחידי של גז למדינת ישראל ניתן כבר כעת להעריך את היקף המכירות שלו, על בסיס דו"חות דלק קידוחים לשלושת הרבעונים הראשונים של 2017.

עיון בדו"חות השותפות מעלה כי בין ינואר לסוף ספטמבר 2017 הסתכמו ההכנסות מהמאגר בכ־401 מיליון דולר, מהן נגזרות הכנסות של כ־535 מיליון דולר לכל השנה. לכן, אם היקף המכירות יישאר בשיעור הנוכחי של כ־10 מיליארד מ"ק גז טבעי לשנה, תמלוג העל החדש יסתכם בכ־35 מיליון דולר. מתוך תמלוג על זה, דלק אנרגיה תקבל 26 מיליון דולר. היתרה, כ־9 מיליון דולר, תלך לקבוצת דלק.

אולם בדלק קידוחים מעריכים כי היקף המכירות אף יעלה, לרמה של כ־11 מיליארד מ"ק בשנה. אם תחזית זו אכן תתגשם, היקף המכירות השנתי ב־2018 יגיע לכ־110 מיליון דולר לרבעון ולכ־440 מיליון דולר בשנה. מדובר בירידה בהכנסות, על אף עלייה בהיקף המכירות, משום שדלק דיללה את חלקה במאגר ב־9%, שאותם מכרה לתמר פטרוליום.

כך או כך, מאגר תמר ממשיך לשמש כמדפסת כסף. רק לפני כשבוע הודיעה דלק קידוחים על חלוקת דיבידנד בשיעור של כ־60 מיליון דולר. לפי פרסומי השותפות במאגר, מדובר בחלוקת רווחים רביעית השנה, שמצטברת לכ־740 מיליון דולר. בדלק טענו בעת ההכרזה על חלוקת הדיבידנד האחרונה כי החלוקה משקפת תשואת דיבידנד העומדת על כ־23% ב־12 החודשים האחרונים. מאז 2014 חילקה דלק קידוחים רווחים בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר. אחד הנהנים העיקרים מדיבידנדים אלו הוא בעל השליטה בדלק יצחק תשובה, שמחזיק בכ־60% מכלל הקבוצה עצמה.

כמה כסף ראתה המדינה בינתיים מכל הטוב הזה? לא הרבה, בוודאי ביחס לסכומים שגלגלו בעלי המאגר. דלק שילמה עד היום כ־300 מיליון דולר כמקדמות מס עבור המשקיעים. על זה ניתן להוסיף תמלוגים בהיקף של כ־700 מיליון דולר ששילמו כלל המחזיקים במאגר תמר מאז תחילת פעילותו במרץ 2013 עד סוף 2016. בנוסף, דלק קידוחים עצמה שילמה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 תמלוגים בשיעור של כ־63 מיליון דולר.

החברות דלק, ישראמקו, דור גז ונובל אנרג'י שפיתחו את המאגר לקחו סיכון גדול. הן נשאו בעלויות גבוהות שמוממנו ממקורות חיצוניים ונאבקו מול המדינה, שביקשה לשנות את המודל הכלכלי שלהן. ב־2010 הקימה המדינה ועדה בראשות איתן ששינסקי, שביקשה לבחון את שיעור המס מהגז הטבעי. הוועדה החליטה לבסוף להעלות את המס משיעור של 37% לתקרה של 62%. בכל זאת, על אף ההשקעה והסיכון, הרווח למפתחי המאגר עצום.

הכסף הגדול למדינה, זה שמשרדי הממשלה בונים עליו כבר שנים, יגיע ככל הנראה רק בעוד יותר משנתיים.

במתווה הגז הסופי נקבע כי במאגר תמר יתחילו לשלם את המס המלא בשיעור של 62% רק לאחר שיחזירו 230% מההשקעה בפיתוח. לפי דו"חות דלק קידוחים, זה יקרה בסוף 2020. לפי הדו"חות, התשלומים למדינה יגיעו אז לכ־500 מיליון דולר: תמלוגים שונים בהיקף של כ־269 מיליון דולר, מס הכנסה בשיעור של כ־130 מיליון דולר ומס ששינסקי שייגבה לראשונה ויכניס למדינה כ־100 מיליון דולר. היקף מס זה צפוי להגיע לכ־124 מיליון דולר בשנת 2023.

למה המס מתעכב

כדי להבין מדוע המדינה תתחיל לקבל תשלומי מס גדולים יותר ממאגר הגז, יש לחזור אחורה כמעט שמונה שנים. ועדת ששינסקי הוקמה באפריל 2010 על ידי שר האוצר דאז יובל שטייניץ, לאחר שהתגלו מאגרי גז טבעי גדולים לחופי ישראל.

המטרה: לנסות לחשב מהו חלקה של המדינה בכל העסק החדש הזה שנקרא גז טבעי. הוועדה הוקמה לאחר שהחל פיתוח המאגר. בעקבות זאת החלו להישמע איומים, בעיקר מצד דלק ונובל אנרג'י, כי אם תקום ועדה הגז יישאר באדמה. בסופו של דבר המאגר פותח ושיעור המס החדש שהגיע מהוועדה גולגל על הציבור.

מי שעלה על זה היה מבקר המדינה יוסף שפירא. בדו"ח שפרסם לפני כמה חודשים, בחן המבקר את חוזה הגז העקום של חברת החשמל מול מאגר תמר. שפירא ניסה לברר איך יכול להיות שאחד המונופולים הגדולים במדינה, שאחראי ל־54% מהמכירות של תמר, משלם את המחיר הכי גבוה על הגז. לטענת שפירא, זה אמור להיות בדיוק הפוך.

שפירא ציין בדו"ח כי סמוך למינוי ועדת ששינסקי גיבשו בחברת החשמל ובמאגר תמר טיוטת הסכם ראשונה. במסגרת הטיוטה ניסחו אנשי המאגר סעיף הגנה מפני מיסוי שלפיו במקרה של שינויי חקיקה שיגדילו את שיעור המס שחל על המוכרים, הם יהיו רשאים לבקש שינוי במחיר הגז בהסכם. אבל אז אושר חוק ששינסקי, שבמסגרתו עלו תקבולי המדינה - והיזמים החליטו להחרים את המדינה ואת חברת החשמל.

לפי שפירא, שבחן את פרוטוקול ועדת ההיגוי של חברת החשמל, עולה כי "בתחילת נובמבר 2010 ניתקו נציגי השותפות את המגעים עם נציגי חברת החשמל. ניתוק זה אירע בסמוך לפרסום טיוטת הביניים של ועדת ששינסקי להערות הציבור בנובמבר 2010, טיוטה שכללה בין היתר המלצה על היטל רווחי גז ונפט פרוגרסיביים על כל מאגרי הגז והנפט".

בפברואר 2011 חידשו הצדדים את המגעים ביניהם, אז החליטו יזמי מאגר הגז לגלגל את המיסוי החדש אל תעריף החשמל של האזרחים. בצירוף מקרים מדהים עבור מאגר תמר, באותה תקופה פרצו מחאות האביב הערבי במצרים, הנשיא חוסני מובארק נפל מהשלטון וכל החוזים של הגז המצרי, שהיוו 40% מהשוק הישראלי, נפלו לידיים של תמר.

אם לא די בכך, במאגר תמר לחצו את המדינה וקיבלו שתי הטבות על פיתוח המאגר. הראשונה: מס ששינסקי בשיעור של 62% ישולם רק אחרי שבמאגר תמר יחזירו 230% מההשקעה על פיתוח המאגר, לעומת 150% בשאר המאגרים. ההטבה השנייה: הכרה בפחת מואץ על ציוד, שנוצל זה מכבר והקטין את חבות המס של השותפות במאגר.

אם כל זה לא הספיק, אחרי זה הגיעה הטבה שלישית וענקית: חוזה הגז של חברת החשמל. לפי הדו"ח של שפירא, כל הרגולטורים כשלו בפיקוח על החוזה הזה. התוצאה: המשק הישראלי משלם תוספת של כ־8.3 מיליארד שקל לאורך 15 שנות החוזה.

אגב, גם בחברת ישראמקו שמחזיקה בכ־29% ממאגר תמר חוגגים. החברה צפויה להכריז בקרוב על סיום החזר ההשקעה. גם בישראמקו, כמו בדלק, החליטו לפדות את הרווחים וחילקו עד כה דיבידנד ענק בשיעור של כ־5 מיליארד שקל.