ליצמן. ארכיון - אנחנו חרדים אבל לא מטומטמים // טור דעה
ליצמן. ארכיון (צילום: Flash90)
אאא

ביום הבחירות הבאות, שוב נצעד כולנו ונשלשל אל הקלפי את הפתק של המפלגה בה הורו לנו רבותינו לבחור, מי לש"ס ומי ליהדות התורה. זהו נתון גלוי.

האם יתכן שעל הנתון הזה בדיוק "בונים" פעם אחר פעם בכירי המפלגות החרדיות? על פי התנהלותם לאחרונה, נדמה שהתשובה חיובית. שוב ושוב הם משדרים לנו: "אתם בכל מקרה בכיס שלנו, כך שמה שלא נעשה - יעבור".

וכי איך תסבירו את פשר הזיגזוגים התכופים בסוגיית חוקי השבת? תחילה היתה זו ההתעלמות של שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי מהחלטת בג"ץ בעתירה שנדונה בפניו באשר לחוק העזר בתל אביב המתיר את פתיחת המרכולים. השופטים, בהחלטתם שאשררה למעשה את חילול השבת, ציינו כי היא נעוצה בין השאר בהתמהמהותו של השר.

לאחר מכן, היה זה "משבר השבת" הקואליציוני, שהקצין רק בעקבות התפטרות ליצמן ממשרתו כשר הבריאות. היגררות מבישה, שכמעט וסיכנה את הישגי עולם התורה בממשלה זו שהחלה לחשב את קיצה לאחור.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המשבר ההוא הסתיים כזכור עם הסכם ברור בו קיבלו כביכול הסיעות החרדיות את אצבעות חברי הקואליציה שיורמו בעד שני חוקים: "מסורת ישראל" ו"המרכולים". בימים ההם רווחה הדעה השנויה במחלוקת כי מדובר בפיאסקו מביך, בשל העובדה כי ראש הממשלה תכנן גם כך לצדד במהלך זה ובעצם הח"כים החרדים "השיגו" מה שבכל מקרה היה בכיסם. 

מעבר לכך, ניתן להתווכח על התועלת שגלומה או לא בחוקים הללו להשגת מטרתם במניעת חילולי שבת, ויתכן שבעתיד יתברר כי השבת אכן תרוויח מהם. אך לא ניתן להבין את פשר ההתנהלות הפוליטית לגביהם - שלולא היה מדובר בנבחרינו החרוצים היה אפשר לפטור אותה ברשלנות נטו: לנתניהו היתה מטרה ברורה, עליה הוא כמעט התאבד (פוליטית) - "חוק ההמלצות". מה הוא לא עשה, איזו לוליינות הוא לא הפגין, כדי שיאושר החוק שעשוי להועיל לו מאוד במידה ותיפתח נגדו חקירה נוספת על השתיים הקיימות כבר.

 ההתנגדות לחוק המרכולים (צילום: כיכר השבת)

היה זה אך מתבקש שש"ס ויהדות התורה יתנו את תמיכתן בחוק זה, באישורו הסופי של "חוק המרכולים" (לאחר שחוק "מסורת ישראל" כבר אושר). ואם לא אז, יכלו לנצל את חוק "עונש המוות" החשוב ליו"ר ישראל ביתנו השר ליברמן בשביל אותה מטרה.

לבסוף אירע הגרוע מכל: נתניהו קיבל את שלו, ליברמן קיבל את שלו, יו"ר הבית היהודי השר בנט קיבל את שלו ("חוק ירושלים") - ולמי לא נשאר?... כך בדיוק הגענו למצב הנוכחי, בו סופרים כל אצבע בכנסת, שמתנודדת בהתאם למסגרות השחורות של מודעות האבל על מות קרובי הח"כים.

נוספו על כל זאת, הצהרותיו ההזויות של יו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני כי הוא מתכוין להתעקש לממש את דעת רבותיו להחיל את "חוק המרכולים" גם על תל אביב, מהלך שלכל ברורה אפסות סיכוייו.

גפני. ארכיון (צילום: Miriam Alster/Flash90)
גפני. ארכיון (צילום: Miriam Alster/Flash90)

גם בלי להתייחס לפשרת אתמול על החרגת 'חנויות הנוחות' מהחוק המדובר, ואף אם נתעלם מהתנהלותו המוזרה של דרעי בכל הנוגע לניסיונות המפוקפקים שלו להשיג רוב לחוק זה, מספיקה ההשתלשלות שתוארה עד כה כדי להגיע למסקנה שבמפלגות החרדיות מנצלים את הקול הבטוח והמוכן עבורם ליום הבוחר מכיוון ציבור היראים לדבר ה', ביציאתם מנקודת הנחה נכונה שהציבור החרדי יישאר בכיסן ולא יעניש אותן על "ביצועיהן" הירודים.

אך האזנה אמש לתכנית האקטואליה ב'קול חי', העלתה בי הרהור נוסף ופתחה בראשי פרשנות מחודשת. אולי, רק אולי, הם חושבים שאנחנו מטומטמים; שניתן בקלות 'לעבוד' עלינו; ששטף האינפורמציה וההתפתחויות מסחרר את הכרתנו מכדי לעקוב אחר התנהלותם.

כי כך התייחס, בין השאר, יו"ר 'הסיעה המרכזית' באגודת ישראל ח"כ יעקב ליצמן, לשאלה אודות פגישתו התומכת בשבוע שעבר עם ראש עיריית חיפה יונה יהב, זמן מה לאחר שזה הרס בברוטליות היכל ישיבה בעירו: "העיתון היחיד שאני קורא זה 'המודיע', ושם לא היה כתוב שיהב הרס ישיבה. למה אף אחד לא אמר לי?".

בהישמע תשובה זו, שאין כל צורך להרחיב על השחצנות הטמונה בה ועל הלעג המובנה שלה לרמת משכל בסיסית, צצה בי המחשבה שחלק מנבחרינו מזלזל בנו עד כדי כך שאנו נראים לו מטומטמים. וזוהי התשובה לתמיהה על כל מעשיהם לאחרונה.

מסקנה מעשית? זהו, שאין לי. כי דעתם של גדולי ישראל ברגע המכריע שיקבע את פניה של הכנסת ה-21, תמשיך לנתב את מעשינו.

רק לעדכן באתי: הציבור שמצביע לכם, הוא אמנם חרדי אבל לא מטומטם. אתם שומעים את זה, שם למעלה?