אאא

ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול השתתף אמש (רביעי) בחגיגת "סעודת יתרו", אותה מציינים מדי שנה יהודי תוניסיה בשבוע בו קוראים את פרשת 'יתרו'. החגיגה הייתה בהובלת מאיר בלעיש ממלא מקום ראש העיר הנמנה על בני העדה.

במהלך החגיגה, אותה הוביל ממלא מקומו מאיר בלעיש הנמנה על בני העדה התוניסאים, ניתן היה לראות את ראש העיר אבוטבול מפזז לקול צלילי מוזיקה תוניסאית כשתרבוש לראשו.

אחד ממשתתפי הסעודה, שנערכה בבית הכנסת 'אוהל עפרה' בראשות הרב פנחס מזוז, סיפר ל"כיכר השבת" על המנהג הנפוץ בקרב יהודי תוניס: "נהוג בשבוע פרשת יתרו, לערוך סעודה לכל הילדים עם כלים קטנים ומאכלים קטנים, וכן לאכול יונים בסעודה זו, שכינויה הוא 'סעודת יתרו'. בנוסף, אנחנו לא אומרים תחנון ביום זה".

"סעודת יתרו", אחד המנהגים הפופולריים במורשת היהודית התוניסאית, נקראת גם "חג הבנים", ומאחר ומדובר בחג לילדים, מוגשת הסעודה כסעודת ילדים, בכלים קטנים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המנה העיקרית כוללת יונה או פרגית - לזכר מרק העוף שהכינו לילדים החולים בזמן המגפה שהשתוללה בעבר בתוניסיה, ובעזרתו הם נרפאו לפי המסורת. הסבר נוסף לאכילת היונה, הוא משום שעם ישראל נמשל ליונה, כי היונה מסמלת דבקות כמו עם ישראל הדבק בקב"ה.

כמו כן, בסעודת יתרו יש פולים קטנים, לרוב ירוקים. הסלטים התוניסאים המתובלים והמגוונים מוגשים כאמור בצלוחיות קטנות. על השולחן מוצבים פמוטים קטנים עם נרות צבעוניים קטנים. בסוף הסעודה מחלקים ממתקים לילדים, כדי להגביר אצלם את האהבה לתורה.

כאמור, ההסבר המקובל ביותר למנהג זה, הוא שבעבר היתה מגפה שפגעה והפילה חללים רבים, בעיקר בקרב הילדים הבנים הזכרים, והיא פסקה בדיוק בשבוע שבו קראו את פרשת יתרו.

הסבר נוסף הוא, משום שבפרשת השבוע, יתרו, כתוב: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים" (שמות י"ח יב'), ולזכר ארוחה זו עורכים יהודי תוניסיה את "סעודת יתרו" בשבוע שבו קוראים את הפרשה.

הסבר שלישי קשור בפרשת יתרו בה קוראים את עשרת הדברות, שזו היתה הזדמנות לילדים הקטנים שלמדו קריאת התורה, לקרוא בתורה בפעם הראשונה את עשרת הדיברות, ולציון האירוע ההורים היו עורכים חגיגה וסעודת מצווה.