בסוף השבוע ניתן פסק הדין בתביעה שהגישה רות קוליאן כנגד העיתונים יום ליום ויתד נאמן. התביעה נדחתה תוך חיובה של קוליאן ב- 10,000 ש"ח הוצאות.
תחילתה של הפרשה, לפני בחירות 2015, אז קוליאן ביקשה לפרסם את מפלגת "ובזכותן" בעיתונים החרדים, בקשתה סורבה והיא הגישה תביעה כספית ולפיה הסירוב לפרסם אותה נבע מהעובדה שהיא אישה, ולכן היא זכאית לפיצוי בסך 100,000 ש"ח.
בית המשפט טען בראשית הדברים כי קוליאן אינה יכולה להגיש תביעה, ומי שיכול היה לתבוע היא המפלגה. בית המשפט ציין כי לו הגישה של קוליאן תתקבל, ייצא מצב אבסורדי ולפיו בגין אותו נזק תוגשנה מספר תביעות, כאשר כל אישה במפלגה תוכל להגיש תביעה לפיה היא קופחה באי הפרסום.
בית המשפט הוסיף כי למעשה כאן היה עליו לסיים את פסק הדין מבלי להידרש לעיקרי הדברים, אך בכל זאת בית המשפט צלל לעומקו של תיק, והגיע למסקנה כי הסיבה בגינה העיתונים סירבו לפרסם אותה אינה מחמת העובדה שהיא אישה.
בית המשפט ציין כי גרסתה של קוליאן באשר ליצירת הקשר עם העיתונים הייתה לא מהימנה, זאת מאחר והיא לא הביאה את העדות באשר לפניה הראשונה שלה למערכות העיתונים, "כשההסבר שסיפקה בעניין זה נע בין תשובה מתחמקת לתשובה מתחכמת". כאמור, בית המשפט קבע כי הסיבה לאי הפרסום אינו מחמת העובדה שקוליאן היא אישה.
בית המשפט הוסיף עוד קומה לפסק הדין, וקבע כי גם אם הייתה במקרה זה הפליה באי הפרסום, הפליה על רקע "השקפה" או "השתייכות מפלגתית" הרי שזו הפליה מותרת, הנכנסת לחריג בחוק המאפשר הפליה, וזאת מחמת אופים של העיתונים, עיתונים המפרסמים רק את המפלגות המזוהות איתם, ואין לצפות מהם שיפרסמו מודעות למפלגות שיכולות לנגוס בקולות שלהם.
עו"ד משה מורגנשטרן, שייצג את העיתונים, מסר בתגובה כי הוא שמח שבית המשפט קיבל את טענותיו ודחה את התביעה. הוא הוסיף, "לא די שפסק הדין קבע שהסירוב לפרסום לא היה מחמת היותה אישה, אלא הוא אף קיבל את הטענה שעיתון המזוהה עם מפלגה אחת אינו צריך לפרסם מפלגה המתחרה לו. זו קביעה חשובה הצופה פני עתיד, והיא תשפיע על פרסומים בעיתונים השונים במערכות הבחירות הבאות".