עבודה זרה ל' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
אאא

דף ל

1. אסוה"נ מגוי. 2. גילוי. 3. מים שנתגלו.

א.    הדברים של הגויים שאסורים בהנאה 1. יין, שהוקש לזבחי ע"ז שנקראו זבחי מתים, וילפינן מת בגז"ש שם מעגלה ערופה שנאמר בה כפרה כקדשים. 2. חומץ שהיה מתחילתו יין, וקמ"ל שלא מנסכים חומץ ולכן חומץ של ישראל ביד גוי א"צ חותם בתוך חותם, וכן הדין ביין מבושל ואלונתית. 3. חרס הדרייני, שעשו קנקנים מקרקע בתולה ונותנים בה יין חזק ושוברים את הקנקנים ושורים את החרסים במים ויוצא היין. 4. עורות לבובין שקרוע כנגד הלב, נקבו עגול אסור אם יש עליו קורט דם ולא מלחו, ורשב"ג מתיר בנקב משוך. 5. בשר הנכנס לע"ז לר"ע מותר ודלא כר"א שסובר סתם מחשבת גוי לע"ז. 6. בשר היוצא מבית ע"ז אסור כריב"ב דתקרובת ע"ז  מטמאה אף באהל שנאמר ויאכלו זבחי מתים. 7. ההולכין לתרפות: גויים אסורין במשא ומתן כיון דמודי, וישראל מותר דלמא הדר ביה ומומר אסור. 8. בחזרתן, בגויים מותר אא"כ קשורין דדלמא יחזרו, וישראל אסור משום דכבר אביק בע"ז. 9. ביריד של ע"ז, גוי מותר בהליכה ובחזרה כיון דהולך לסחורתו, וישראל בהליכה מותר ובחזרה אסור, דמזה שלא מכר כאן ש"מ שהולך לע"ז ולא לסחורתו. 10. נודות עור וקנקני חרס של גויים ובתוכם יין ישראל, לר"מ אסירי אף בהנאה ולחכמים רק בשתיה. העידו שר"ג שתה מקנקנים שהיו של גויים, ונחלקו האם נתקבלה עדות זו. 11. חרצנים וזגים של גוים, לחים עד י"ב חדש אסירי בהנאה, ויבשים ר"מ אוסר בהנאה ולחכמים שרי אף באכילה. 12. מורייס, שומן דגים כיון שנותנים בו יין, ובאומן שרי פעם ראשונה ושניה כיון דשומנן מרובה. 13. גבינות בית אונייקי, ר"מ אוסר בהנאה דחייש למיעוטא ורוב עגלי העיר נשחטים לע"ז והוי מיעוט הגבינות שבעיר מהם, וחכמים שרו בהנאה ואסרי באכילה וכדלקמן. 14. דף לט. זה הכלל לחזקיה לרבות כבשין שידוע שהדרך ליתן לתוכן יין וחומץ, ולרבי יוחנן מורייס וגבינת בית אונייקי וכר"מ.

ב.    דיני גילוי 1. יין מבושל, אין בו משום גילוי ויין נסך. 2. ביין המזוג במים פליגי אי יש בו משום גילוי או לא, במזיג ולא מזיג איכא לכו"ע, מזגו בפני הנחש אינו שותה ומה שהנחש מזג שותה, ולהלכה יש במזוג משום גילוי ויין נסך. 3. כאשר יש אדם ישן ביום פליגי אי מהני דאמרינן אימת ישן עליהם, ובלילה לכו"ע לא מהני. 4. רב לא לקח מים מגוי כיון שחשש לגילוי, ושמואל לל"ק שתה דאמר שזהירי בנקיון. 5. רב שתה מים מבית אלמנה שאמר שממשיכה להזהר כמו בעלה, ושמואל לא שתה דאמר שאין עליה אימתא דגברא. 6. הדברים שאין בהם משום גילוי: ביין חד מר מתוק, ופליגי אי איירי ביינות גרועים או משובחים. 7. קרינא והוא יין מתוק, ובמקומו איכא דהוי חמר מדינה. 8. יין שהחמיץ ולא לגמרי, עד שלש ימים יש בו משום גילוי ויין נסך, ואח"כ פליגי אי חיישינן משום גילוי דמיקרי ושתי. 9. ביין תוסס עד שלש ימים. 10. בשחלים, ובני גולה נהגו איסור, ואם יש בו חומץ שרי לכו"ע. 11. בכותח הבבלי, ובני גולה נהגו איסור, ואם יש בו ניקורי אסור לכו"ע. 12. מי טיף טיף כאשר מטפטפים תדיר. 13. פי תאנה, ושרי לאכול אף בלילה. 14. האיסור אף אם כמה שתו מהחבית או אכלו מהאבטיח ולא מתו, כיון שארס של בחור שוקע של בנוני מפעפע ושל זקן צף אפילו שמוסיף כח. 15. אם התיישן או החמיץ מותר, כיון שהארס אינו מניח לו להתיישן ולהחמיץ.

ג.     מים שנתגלו האיסורים: 1. לשפכם ברה"ר. 2. להרביץ בהם את הבית. 3. לגבל בהם את הטיט. 4. להשקות מהן בהמתו ובהמת חבירו חוץ מחתול שלו. 5. לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו, ולאחרים אסור דווקא במקום שיש סירטא, ואיכא בינייהו גב היד גב הרגל וגובה הפנים.

 

שאלות לחזרה ושינון

  1. הדברים של הגויים שאסורים בהנאה (14)
  2. דיני גילוי (15)
  3. דיני מים שנתגלו (5)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com