דף לא
1. יינות הגויים. 2. שיכר גויים.
א. דיני יינות הגויים 1. יין נסך אסור בהנאה ומטמא בשיעור כזית כמו מת. 2. סתם יינם, אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית. 3. המפקיד יינות אצל גוי וייחד לו קרן זוית דהוי מפתח או חותם אחד, לרבנן אסור בשתיה ומותר בהנאה. ופליגי אמוראי אי מהני לרבנן חותם בתוך חותם, ולר"א בחותם אחד שרי אף בשתיה. 4. יין של כותים, פתוחות אסורות, וסתומות בתחילה אסרום ולבסוף שרו, ואיירי להו"א בעיר ולמסקנא בין הגיתות, אבל בלאו הכי אף בסתומות בעינן הכרת חותם.
ב. דיני שיכר של גוים 1. למ"ד דאסור משום גילוי אסור אף ישן שודאי אין בזה ארס, גזירה אטו חדש. 2. למ"ד אסור משום חתנות, שרי לשתות מחוץ לחנותו של גוי. 3. ר"ש לא שתה אצל ישראל החשודין יין שמא התנסך, וגזר שיכר אטו יין. 4. לרב מותר לשתות שכר של גויים, דסבר טעמא משום ארס ומרירות הכישות מלקה את הארס ויכול להזיק רק לאדם חולה, וגילוי אינו מזיק לגויים כיון דחביל גופייהו. 5. חומץ שיכר אסור כיון שמערבים בו שמרי יין נסך, ומאוצר שרי כיון שא"א לקיימו.
שאלות לחזרה ושינון
- דיני יינות הגויים (4)
- שיכר של גויים (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com