שבוע לאחר פטירתו של ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, מסביר הגאון רבי יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב, במהלך הספד שנשא בפני אברכים, את משנתו של הנפטר הדגול.
במהלך הספדו פנה הגר"י עדס מספר פעמים אל הצעירים, שלדבריו הכירו את הגר"ש זצ"ל רק מהמלחמות והמאבקים אותם הנהיג, ולא את אישיותו התורנית.
וכך אמר הגר"י עדס בתוך דבריו: "הצעירים צריכים לדעת, שהמושג 'ר' שמואל' זה מושג של עמל התורה. הדור הצעיר מכיר את ר' שמואל שנלחם בגיוס. אבל כשבאו אליו היו צריכים לנתק אותו ממש מהלימוד. החיזוק מר' שמואל זה לא ההליכה להפגנות ולא נושא ההתייצבות. הוא היה חד בדרא עם כוחות אדירים שלא התפעל משום דבר בעולם".
ראש ישיבת קול יעקב, שהיה כזכור חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה אך פרש בין היתר על רקע מצבו הבריאותי, לא סבר בעניין ההתייצבות בלשכת הגיוס כדעת הגר"ש אוירבך. וכך הוא גילה היום: "היו חילוקי דעות בינינו בעניין ההתייצבות, ולפני כחודשיים התקשר אליי ר' שמואל על איזה ענין, ואמר לי 'אנחנו אחים, מה החילוק בינינו?'".
"הגדלות שלו, שידע שלכל אחד יש דרך בעבודת ה'. לא המרובעות שיש היום בדורנו שאם אחד לא חושב כמו השני - הוא נידון למיתה".
ראש ישיבת קול יעקב הוסיף: "יכול להיות שיש לו קפידא עלי, שאני מעז לפתוח את הפה ולדבר עליו, אבל אני מתכוון רק לנסות ולומר את ההגדרות שיכולים לרומם אותנו. יש דבר מורגש אצל הרבה אנשים: אמש היה עולם עם ר' שמואל אוירבך, היום זה עולם בלי ר' שמואל. לר' שמואל ע"ה היה עמל התורה וייסורי נפש גדולים מאוד. גם עכשיו הוא עומד למעלה ודורש".
"צריך לדעת", המשיך הרב עדס, "שר' שמואל עליו השלם היה רך כקנה. שאלו אותי תלמידי חכמים על הרב שך זצ"ל 'מה הפשר שכל היום הוא איש מלחמה?, הם אמרו שאולי זו הזקנה. אמרתי להם 'חבל שאתם חיים בדורו של הרב שך ולא מכירים אותו, הוא היה רך כקנה ומלא חמלה'. גם כשר' שמואל יצא למלחמות זה היה נגד טבעו. אנשים לא הכירו איזו רכות לב, איזו עדינות, איזו נעימות. כשהוא יצא למלחמות הוא נלחם עם הטבע שלו", סיים הגר"י עדס את הספדו.