אזרחים רבים מתים מרעב ונרצחים, נשים רבות עוברות מעשי התעללות: חוות הדעת שהוצגו לבית הדין "הליכות עולם" במסגרת התביעה שהגיש לבית הדין ד"ר אורי וייס נגד שר הפנים אריה דרעי בניסיון לעצור את גירוש הפליטים מישראל, מציגות את הזוועות שעוברים הפליטים המגורשים.
פרופ' בנימין נויברגר, מומחה לנושא ומלמד על אפריקה במשך עשרות שנים, כותב בחוות הדעת שלו לבית הדין כי "הרוב המכריע של המועמדים לגירוש הם אכן פליטים של ממש, ולא ”מהגרי עבודה“ או סתם ”מסתננים“. הם נסו על נפשם והגיעו לישראל לבקש מקום מקלט".
עוד בנושא:
- בגלל גירוש הפליטים: שר הפנים זומן לדין תורה
- "פגשנו פליטים שראו את משפחתם טובעת למוות"
- אב בית הדין: "נבדוק אם המגורשים באמת בסכנה"
"צפון קוריאה של אפריקה"
פרופ' נויברגר כותב כי הפליטים מגיעים משלושה אזורים, הראשון שבהם הוא אריתריאה, "בה שולט משטר רצחני ועריץ, שבין השאר מעסיק מאות אלפי בני אדם כעובדי כפיה, ומגייס את הגברים לצבא ללא הגבלת זמן..." הוא מזכיר גם כי "אריתריאה ידועה באפריקה כ'צפון קוריאה של אפריקה'. אזרחים רבים מתים מרעב ונרצחים".
אזור נוסף ממנו מגיעים הפליטים הוא דרום סודאן, "מדינה שרק ב-2011 זכתה לעצמאות, מאז המצב הדרדר בהדרגה והוא כרגע איום ונורא. יש בה מלחמת אזרחים אכזרית, בעיקר בין בני הדינקה והנואר. מאות אלפים נהרגו ונרצחו. התמוטטות הכלכלה הביאה גם לרעב המוני שמאיים על חייהם של מיליונים".
האזור השלישי ממנו מגיעים הפליטים הוא חבל דרפור שבסודן, "בו מתבצע רצח עם שיטתי זה שנים. הרוצחים הם מיליציות ערביות (הג‘ינג‘וויד), שטובחים בדרפורים, שהם אפריקנים מוסלמים, אך לא ערבים. מספר הנרצחים נאמד במיליונים מאז החל רצח העם. הוא עדיין בעיצומו, והקהיליה הבינלאומית לא עושה כמעט דבר כדי לעוצרו".
בהמשך חוות הדעת כותב פרופ' נויברגר כי "ככל שידוע ברגע שהמגורשים מגיעים לרואנדה מסמכיהם וכספם מוחרמים והם נמצאים במצב של אנשים ללא אזרחות וללא תעסוקה וסכנת רעב מרחפת מעל ראשם". לדבריו: "המגורשים מנסים להמלט על נפשם. לארצות מוצאם אינם יכולים לחזור בגין המצב שתואר. הם מנסים דרך אוגנדה, דרום סודאן ולוב להגיע לחוף מבטחים באירופה, אך בדרך רבים מהם מתים מרעב, נרצחים, נחטפים ואף נמכרים כעבדים. גם הבריחה מלוב בסירות מסוכנת ורבים טובעים במצולות".
"גיהנום אנושי"
לבית הדין הוגשו חוות דעת נוספות בנושא, ביניהם של ד"ר אירית בק, ראש התכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, שכתבה כי: "הן אוגנדה והן רואנדה הן מדינות אשר מצבן הפוליטי והכלכלי רעוע והאזור בו הן שוכנות עמוס במאבקי קיום ובקונפליקטים, אשר להם נטייה לזלוג בין המדינות. מדינות אילו אינן מספקות מענה לצרכי הקיום האלמנטאריים של מרבית תושביהן, כך שאין באפשרותן וגם בכוונתן לקלוט פליטים מארצות נוספות באופן סביר".
פרופ' יאיר אורון כתב בחוות דעת שנשלחה גם כן לבית הדין כי "גירושם יגרום להם להימצא בתנאים קשים ביותר ברואנדה, ולאחר מכן בארצות הסמוכות, בנסיונות להגיע לאירופה. באירופה, מבין אלו שיצליחו להגיע – רובם יזכו למעמד פליט. אבל, יש הרבה מאוד הוכחות לכך שרבים לא שורדים".
"לאחר זמן קצר המגורשים מישראל מגורשים גם מרואנדה. חלקם נהרגים בגבול, חלקם נשדדים והמענק שקבלו מישראל נלקח מהם. חלקם נרצחים במהלך מעשי השוד. והיה והם מצליחים להגיע ללוב – הם מצויים בתנאים שאפשר לענותם "גיהנום אנושי". הם צריכים לשלם את רוב כספם, למבריחים שמעלים אותם על סירות רעועות בנסיון להגיע לאירופה. חלק מהם טובע בים" כך לפי חוות הדעת של פרופ' אורון.
בנוסף, הוצגו לבית הדין חוות דעת נוספות של מומחים לנושא, ביניהם של פרופ' בן קירנן מאוניברסיטת ייל, פרופ' רנה למרצ'אנד, מומחה עולמי לחקר רואנדה, פרופ' אושיאנג אפולו מג'ורג'טאון, פרופ' טוני ווטרס מאוניברסיטת קליפורניה ופרופ' אנגלוקי מואקה מאוניברסיטת מינסוטה.
כזכור, לפני כשבועיים דווח ב"כיכר השבת" כי שר הפנים אריה דרעי לא התייצב לדיון בתביעה בתאריך שנקבע בבית הדין, ולדיינים נשלחה חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד הפנים, לפיה השר לא מנהל הליכים משפטיים בבתי דין קהילתיים שאינם מוסמכים. את התביעה נגד גירוש הפליטים הגיש לבית הדין ד"ר אורי וייס.