עומדים בצפירת יום השואה בתל אביב - יום השואה? לא בכ"ז ניסן! // מרדכי וינשטוק
עומדים בצפירת יום השואה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר - פלאש 90)
אאא

שוב הגיע יום השואה ושוב התקשורת מלאה בסיפורי שואה וגבורה מעוררי השראה וכאב, לצד המשפטים הנבובים הקבועים כמו "לעולם לא עוד" ודומיהם שאין מאחוריהם שום כיסוי אפשרי.

באתר זה התקיים בתחילת השבוע הנוכחי ויכוח נוקב לגבי העמדה החרדית בנוגע לעמידה בצפירה, אבל דומה שיום השואה מזמן פשט לו בפרהסיה החרדית אם באתרי המדיה, ואם בציוצים ופוסטים ברשתות החברתיות, כאשר העמדה החרדית הוותיקה שביקשה להתעלם באופן מוחלט מיום זה כיום הזכרון לשואה, הולכת ונשכחת. זו לא רק עמידה בצפירה או לא, אלא עצם בחירת היום הנוכחי כיום השואה ובעיקר ההתרסה הטמונה בזכרון 'הגבורה'.

נזכיר: על פי ההלכה אין לקיים הספדים בכל חודש ניסן, ובכלל זה לא נכון לקבוע יום אבל בחודש זה. ואכן הרבנות הראשית קבעה בשעתו את יום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי', והיו מגדולי ישראל (בהם כ"ק האדמו"ר מהר"ש מבאבוב ומרן הגר"ש וואזנר זכר צדיקים לברכה) שאף חיברו קינות מיוחדות על חורבן רבבות הקהילות ורצח מיליוני הקדושים, במטרה לאומרן ביום האבל שנקבע בידי חז"ל: תשעה באב. ואילו בחצר הקודש בעלזא נקבע על ידי כ"ק האדמו"ר שליט"א לומר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה ביום כ' סיון - אף הוא מימי האבל הוותיקים במסורת עם ישראל, הזוכרת גם את החורבנות העתיקים של מסעות הצלב ופרעות ת"ח ות"ט.

אלא שמייסדי המדינה חיפשו תאריך נוח ולא פחות מכך אתוס מכונן. אלו כידוע בזו לכל המיליונים שלא עלה בידם להתקומם וצעדו כ"צאן לטבח" ומצאו את נקודת הגבורה דווקא במרד גטו וורשה, שכידוע הודבר למרבה הצער בהצלחה נאצית מלאה, והביא לרציחתם של אלפי יהודים שיתכן ויכולים היו להינצל אילולא המרד.

הגבורה הזו אפוא היא לא הגבורה היהודית של מי שנאבקו בכל כוחם לקיים חיים יהודים פעילים בגטאות ובמחנות ההריגה, היא איננה הגבורה היהודית של מי שצעדו אל המוקד כשזעקת "שמע ישראל" על שפתותיהם, היא גם לא זכרון הגבורה של כל הרבבות שבחרו לעקור את עצמם מחיי הנוחות בארצות הגולה ולעלות לארץ ישראל מבעוד מועד כשהם מצילים אחריהם דורות על דורות של צאצאים. היא כן גבורת ההתקוממות במרד שנוי במחלוקת, ובעצם מהווה סטירת לחי בפרצופם של כל העקודים על קידוש השם שלא עלה בידם להתקומם כנגד מרצחיהם השטניים.

אחת משש הזכירות התמידיות היא "זכור את אשר עשה לך עמלק" ואין ספק שזכירת מעשיו של עמלק הנאצי נכללת באותה זכרון שראוי לו לעלות באופן יום-יומי, כמו גם זכרון קבוע ורציף של הגבורה היהודית האמיתית לכל אורך ימי השואה. לעומת זאת ההצטרפות החרדית לעדר הכללי בבחירת כ"ז ניסן דווקא כיום הזכרון לשואה, היא מעשה נואל וחסר מחשבה שראוי לו להיעקר מן הפרהסיה החרדית ויפה שעה אחת קודם.

  • הכותב משמש עורך אחראי של העיתון 'בקהילה'
אולי יעניין אותך גם: