ארד, שקד, בנט וקלוגנפט - שמחת הברית לבנו של משה קלוגהפט • גלריה
ארד, שקד, בנט וקלוגנפט (באדיבות המצלם)
אאא

שרים, חברי כנסת ואישי ציבור השתתפו בשעות הצהריים (חמישי) בברית לבנו של היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט.

קלוגהפט המזוהה עם קמפיין מפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט, עובד בשנים האחרונות בקמפיינים ברחבי העולם ויצר רעש תקשורתי כאשר סיפר לאחרונה בראיון לעיתונאי עמית סגל ב'החדשות' כי סייע ליו"ר מרצ תמר זנדברג במסגרת ההתמודדות שלה על ראשות המפלגה.

אל שמחת הברית שהתקיימה בכפר המכביה הגיעו השרים נפתלי בנט, איילת שקד, גלעד ארדן וח"כ בצלאל סמוטריץ' לצד ראשי ערים ופעילי שטח.

בשמחה השתתפו גם הזמר אביב גפן, היחצ"ן רני רהב, שי פירון, חנוך דאום, יועצי תקשורת ועיתונאים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במהלך הברית, נשא קלוגהפט דברים, בהם אמר: "עברי חי שלי, נעים מאד אני אבא שלך. אתה נולדת לפני שבוע, אני נולדתי מחדש לפני כחמש שנים. מיד נגיע לזה. אבל קודם כל נחזור אחורה. אני רוצה לספר לך על סבתא רבה שלך, שלצערי לא תספיק כבר לפגוש. סבתא פסלה מלובומל שבפולין".

קלוגהפט האריך לספר על הסבתא רבתא ולאחר מכן המשיך: "עברי חי שלי. רק ביולי שנת 2013 נסעתי לראשונה לפולין במשלחת של הכנסת, ולראשונה הגעתי למחנה ההשמדה אוושויץ ביקרנאו. כשיצאה משלחת נוספת לאחר כמה חודשים, זכיתי וביקשו ממני לכתוב שיר מיוחד לרגל המסע הזה של הפרלמנט הישראלי.

"וכך, את חוויותי מהנסיעה הראשונה הורדתי אל דפי המחברת וכתבתי שיר שנקרא "האחרון שנשאר" עם לחן של עמיר בניון, המתחיל במילים: 'אני האחרון מכולם, ממעמקים קראתיך אדם, כל עוד בלבב נשמתי קוראת, נותרתי חי, גם כשהייתי מת', השיר הזה בוצע לראשונה באושוויץ, כמה עשרות מטרים מהמשרפות, יחד עם התזמורת הפילהרמונית של קרקוב. את השיר הזה זכיתי להראות עוד לסבתא פסלה עוד בחייה".

"לאט לאט, כמו ברכבת שאי אפשר לרדת ממנה, החיים לקחו אותי למקומות שאפילו לא הבנתי בעצמי את משמעותם. בשנתיים האחרונות הייתי באירופה לצורכי עבודה, והלידה מחדש שלי התחילה לרדוף אותי", סיפר קלוגהפט, "כשהייתי בגרמניה, ביולי 2016, ישנתי במלון בברלין ולא נרדמתי. כשירדתי למטה חציתי את הכביש ומצאתי עצמי ב"בבלפלץ", הכיכר שבה שרפו 20,000 ספרים של יהודים בשנת 1933. הערתי ב-3:50 לפנות בוקר את המשפחה בסרט ששלחתי להם משם.

"ביום למחרת הייתי בפגישה בברלין כשבעל המשרד מראה לי מהחלון את הנוף ואומר לי בנונשלנט: מתחת לבניין שמולך היה הבונקר של היטלר. הרגשתי עברי חי.

"בפגישה אחרת בגרמניה עם בכיר במשרד החוץ הגרמני, קיבלתי ווטסאפ מהארץ עם תיעוד פיגוע דריסה נוראי של משאית שדרסה חיילים. מצאתי את עצמי עוצר את הפגישה, מראה את הפיגוע הנוראי, ומשכנע אותם להאיר לראשונה בהיסטוריה את דגל ישראל בשער ברנדנבורג בפולין, היכן שהיה הדגל הנאצי. זה הצליח. כשאמא שלך שרון העלתה תמונה שלי משם לפייסבוק, לא הרשיתי לה מסיבות מובנות לכתוב את הקשר שלי לארוע, אז היא רק כתבה: תודה. ואני הרגשתי מה זה עברי חי.

"באוסטריה הגעתי לפגישה עם קנצלר אוסטריה בארמון הופבורג ההיסטורי, היום מקום משכן הממשלה האוסטרית. ואז גיליתי שזה אותו מקום ממש שבו בשנת 1938 הגיע היטלר במרצדס פתוחה, ומול קהל של מאות אלפי אוסטרים שיכורים משמחה סיפח את אוסטריה לגרמניה הנאצית. לא ידעתי מה זה אומר כשדרכתי שם, אבל הרגשתי עברי חי. סבתא כבר לא היתה בחיים כדי לספר לה.

"השיחה הראשונה שלי עם קנצלר אוסטריה התרחשה בשבת, הגעתי אליה ברגל, ובפתיחת השיחה שבה אתה אמור להגיד משהו חכם כיועץ שהגיע מחו"ל, יצאו לי המילים: "אני לא עובד בשבת". הכי אדיוטי שיש. הוא ענה לי בציניות: "אתה אדם עם מזל". הוא לא הבין אותי, אני הבנתי את עצמי מצויין, בדיעבד. והעברי שבי הראה סימני הריון מתקדם.

"כשהקנצלר ישב לאכול איתי ועם הצוות ארוחת ערב, ברחתי מדי פעם לחדר שלי שהיה כמה דקות משם, לקחתי נקניק והייתי מאושר לא לאכול איתם. איפה אני ואיפה סבתא פסלה שלך.

"וכך זה נמשך ונמשך. כשהייתי בקוסובו, מדינה מוסלמית ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל, הגעתי אל בית קברות יהודי עתיק בן מעל מאה שנה. ביקשתי מהמארחים המופתעים לעצור את הרכב. יצאתי, אמרתי קדיש על הקברים וחזרתי לרכב.

"ביציאה ממסעדה בקוסובו פגשתי אדם, שזיהה אותי מדבר בטלפון בעברית. הוא בא אלי ואמר לי: "אתה מדבר עברית?" עניתי לו שכן. הוא ענה לי בעברית רצוצה "אני לא יהודי, אמא שלי יהודיה". עניתי לו: "אז אתה יהודי". קבענו פגישה וגיליתי שהוא אקטיביסט יהודי שחי בקוסובו, ומפיק סרט על אלבנים שהצילו ילדים יהודים בשואה בקוסובו. אני סיפרתי לו על השיר מהטקס בפולין לפני כמה שנים, הוא קיבל אותו, התרגש וצירף את השיר שאני כתבתי לסרט שהופק בקוסובו, במימון ממשלה מוסלמית. על השואה.

"משם השיר הזה "האחרון שנשאר" התגלגל לבניין אומות המאוחדות בביצוע בעברית, ערבית ואנגלית. ישבתי שם לפני שלושה חודשים בניו יורק, כשביצעו אותו עמיר בניון מירי מסיקה ודוד דאור, והקדשתי את השיר לסבתא פסלה, הרגשתי זכות גדולה ונקמה קטנה. דיברתי עליה בכל ראיון שלי משם, וידעתי שהיא שומעת.

"אחרי שחזרתי מניו יורק, התבקשתי לנהל קמפיין ליהודים אמריקאים נגד החוק הפולני. הוא לא היה עדין במיוחד. השגרירות הפולנית יצאה מגדרה לגנות אותו, פולין סערה מכך שמאשימים אותם בשואת יהודי פולין, ואני, אני רק חשבתי על סבתא שלי".

קלוגהפט, התייחס ללידת בנו ואמר: "ואז, אתה, עברי חי שלי, נולדת בחג החרות. כשהיינו בחדר לידה הבנו שהברית שלך תהיה ביום השואה. אמא לא הצליחה לסחוב אותך עוד שעתיים כדי שנחמוק מברית בתאריך הזה, עכשיו אני מבין שכמו תמיד, כלום לא מקרי.

"עברי. עברי הוא עם ישראל לפני תסביכי הגלות. לפני שהוא נהיה עם קצת שרוט, כי לפני שהוא נהיה בעל כורחו יהודי גלותי הוא היה עברי. אתה נולדת בין חג החרות ליום השואה. כל מה שקרה בין לבין, הוא בדיוק עברי חי.

"הזהות העברית היא זהות גאה ואוניברסלית, ועומדת לה שורשית , קדומה וגאה. היא עמדה בתור לפני הזהות הישראלית-לאומית והזהות היהודית-דתית, אבל עקפו אותה. לאברהם העברי, אברהם אבינו, היה תפקיד היסטורי ברור: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". היה לו תפקיד מרכזי בסיוע לאנושות כולה לתקן את דרכה, תוך שמירה על ייחוד לאומי. הוא היה העברי חי הראשון.

"אני רוצה שתגדל בדור שבו תהיה עברי חי, גאה במי שאתה, גאה בעם שלך, גאה בשורשים שלך, אבל לא תפחד גם לתקן את העולם. לשנות אותו. להסתכל עליו מתוך תחושת הזדמנות ולא תחושת התגוננות. תכוון לירח, וגם אם תפספס תהיה בין הכוכבים.

"אז תשמור על העולם ילד, כי אנחנו כבר לא מצליחים. אם רק תרצה, זאת לא משימה שגדולה על מידותיך. אתה עברי חי, אתה תצליח. אוהב, אבא".