היסטוריה ואקטואליה

האסון במירון - "בעוון ערוות-דבר ופריצות"

האסון הטראגי בהילולה בהר מירון הזכיר לרבים את האסון הראשון במירון שהתרחש בל"ג בעומר תרע"א, שבו נהרגו 11 איש, אז - אלו הסיבות שנאמרו שבגינם אירע האסון (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
האסון במירון, השנה (צילום: David Cohen/Flash90)

האסון הטראגי בהילולה בהר מירון תשפ"א שימשיך וילווה אותנו ימים רבים, הזכיר לרבים את האסון הראשון במירון שהתרחש בל"ג בעומר תרע"א (1911), שבו נהרגו 11 איש ונפצעו ארבעים נוספים בהתמוטטות מעקה הגג.

בימים שלאחר אסון 45 הקדושים, התבטאו גדולי ישראל אודות חובת ההתחזקות כפי שפורסם בשמו של מרן הגר"ח קנייבסקי: "זו גזירת שמיים ואין איתנו יודע חשבונות שמיים".

גם הראשון לציון הגר"י יוסף נשא דרשה מרטיטה, בה נאמר: "זה קורע כל לב, אנחנו לא יודעים על מה חרי האף הזה, על מה יצא הקצף, לא יודעים חשבונות שמים".

אנו נחזור אחורה במנהרת הזמן לאסון בשנת תרע"א (1911) בהם מקורות היסטוריים מצטטים על תיאור ההלוויות שהיה קורע לב: "כל העם געה בבכייה נוראה וקרע את בגדיו". גדולי ישראל קראו לעריכת חשבון נפש, ונימקו את הסיבות לאסון.

בישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה שלחו מברק סתרים לרבני צפת ובו גילו דבר נורא: "השכינה הקדושה וכל פמליה של מעלה, החרימו את ההילולא, השכינה הקדושה גלתה ממקום הקודש בעוון ערוות-דבר".

מתוך ספר 'עולמות של טוהר' על נושאי צניעות בית יעקב שהודפס בעידוד גדולי ישראל שליט"א (אוצר החכמה)
שער הספר 'עולמות של טוהר' (אוצר החכמה)

גם רבני משפחת אבוחצירה שלחו מכתב בו נאמר בין היתר: "שר של ישמעאל בשמים קטרג על הפריצות שהחלה בארץ ישראל. רוח של תערובת וקרוב הדעת בין בנים ובנות (שחדרה מהקיבוצים החילונים) החלה מנשבת בכל ארץ ישראל".

מתוך הספר 'עולמות של טוהר' (אוצר החכמה)

מבהיל מאמר שהתפרסם בעיתון 'המודיע' בחוץ לארץ מאותם ימים בו נכתב שבעקבות הבחורים והבתולות המקושטות שעלו לציון רשב"י במירון ביום ל"ג בעומר, היה תערובת ופריצות גדולה. ו"גם הגוים הערבים הכריזו שהצדיק איננו רוצה שיבואו היהודים בפריקת עול לטנף את החצר שלו".

מתוך הספר 'עולמות של טוהר' (אוצר החכמה)

כבר לפני שנים רבות התרחש פולמוס בין גדולי רבני צפת אודות הפריצות בהילולה. בספר 'תולדות האר"י' (לר' מאיר בניהו הבן של הרב הראשי הגר"י ניסים) נטען שמרן רבי יוסף קארו ובית דינו פסקו לבטל את העלייה למירון בגלל בעיות צניעות, אך האר"י הוא זה שהזהיר שאם יבטלו אז תפרוץ מגיפה, ובפני הבית דין האר"י ש'רשב"י מרוצה מזה'.

האר"י גם טען בפני הבית דין שבמקרה זה של אי-צניעות כל אחד אחראי על מעשיו ואין ענין של ערבות. סופו של הסיפור שאכן בעקבות הטענות של האר"י בוטל האיסור של הבית דין לעלות למירון להילולא.

מתוך ספר 'תולדות האר"י' (אוצר החכמה)

גירסה דומה למעשה זה מצטט החיד"א שמרן הבית יוסף חלם חלום ובו מתגלה לו רשב"י ומצוה עליו לבטל את הפסק שלו לביטול ההילולא. וכך הוה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר