ובחרת בחיים: רגע לפני שחותמים!

הריאיון נערך במשרדים של אגודת 'אפרת'. על הקיר תלויה תמונה גדולה ובתוכה ריבועים, שבכל אחד מהם תמונת ילד או ילדה שמחייכים חיוך גדול, מה שנראה כמו תמונת הניצחון המתוקה והאופטימית ביותר בהיסטוריה. "זה רק חלק קטן מאד מילדי 'אפרת'", מעירה רותי באגביות כשאני בוחנת את התמונה.

מה התפקיד שלך באגודה?

"אני העובדת הסוציאלית והמנהלת של המחלקה. אנו צוות של שש נשים שעובדות יחד איתי. כמו כן אני אחראית על מערך של מאות מתנדבות פעילות שמקבלות כל הזמן מקרים מאיתנו או מהשטח ויוצרות קשר עם נשים שמתלבטות אם להמשיך את ההיריון או לא. המתנדבות מלוות אותן ומהוות בעבורן אוזן קשבת, כתף רכה, ייעוץ, הכוונה ותמיכה יום יומית רבה. הן נותנות להן רעיונות ועוזרות להן מול הרשויות השונות וכמובן נעזרות במערך הסיוע שאגודת 'אפרת' מספקת".

ואיך זה מתורגם בשטח?

"המטרה שלי היא להכשיר צוות שידע איך לדבר עם הנשים. במקרים נקודתיים קשים במיוחד ויוצאי דופן אני פוגשת ומדברת באופן ישיר. המתנדבות יודעות לדבר יפה ולתמוך והן עושות את זה מדהים. צריך לזכור שהנשים שמדברות איתן נמצאות בדרמה ולעיתים קרובות הן מרגישות בתוך טרגדיה מבחינתן, במשבר מאוד קשה ובהתלבטות, אני לא יכולה לתאר במילים את הקושי של ההתלבטות הזאת. זאת אחת ההחלטות הכי קשות שאישה יכולה להיתקל בה בחיים שלה: ההתלבטות האם להמשיך היריון או לא בגלל בעיות שונות.

הצוות שלי מוכשר לדעת איך לדבר איתן, איך להקשיב להן, לתת להן את המידע שצריך, איך להרגיע אותן ואיך למקד אותן ולעזור לאישה להסתכל על עצמה על האפשרויות העומדות בפניה שלעיתים היא לא שמה לב או יודעת בכלל שהאופציות האלו עומדות על הפרק, להתלבט עם הלב שלה ולהחליט מה היא רוצה באמת".

באילו נימוקים משכנעים נשים שלא לעבור הפלה, הלכתיים? רגשיים?

"הלכתיים ממש לא. הרבה פעמים נשים פונות אלינו לבקש תשובה הלכתית, אז אנחנו אומרים להן: סליחה גברת, אבל אנחנו לא הכתובת. תשאלי את הרב שלך, אם מותר לעשות במקרה שלך הפלה או אסור. הרוב העצום של הנשים כולל הנשים הדתיות שפונות אלינו זה לא בראש מעייניהן. מה שמציק להן זה הצד הכלכלי ואיך מתמודדים עם המצב, מותר ואסור זה לא מעניין אותן כרגע, ממש לא. האישה בלחץ עצום, במצוקה קשה מאוד, רק מצוקה קשה יכולה להביא אישה לחשוב על דבר כזה. אנחנו מדברים על הצד הנפשי, הרגשי.

בצוות של המתנדבות שלנו יש לנו אנשי מקצוע: פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, רופאים ועורכי דין שנכנסים לתמונה ועוזרים במכלול הבעיות. אבל הצד הרגשי זה העניין. כשאתה עוזר להן ותומך בהן ומשתדל להראות להן את הדרך שלפניהן למרות שהיא לא תמיד קלה אך בעיקר היא מסתמכת על ניסיוננו שנשים שעוברות הפלה לרוב מצטערות על זה מאוד, בסופו של דבר רוב רובן של הנשים מחליטות להשאיר את ההריון.

#מתנדבות לא בע"מ

אם אתם משתמשים בנימוקים רגשיים, איך אתם יודעים שהאישה מקבלת החלטה שקולה ולא החלטה תחת לחץ שאתם הפעלתם עליה?

"המשפט הכי חזק והכי חשוב שאני מלמדת את המתנדבות להגיד, ואני אומרת את זה בכל שיחה: ההחלטה היא לא שלי, ההחלטה היא גם לא של בן הזוג שלך, ההחלטה היא רק שלך. זאת את שצריכה להחליט. כי מה שאת תחליטי ישפיע עלייך, זה הגוף שלך והחלטה שלך, ואת זאת שצריכה להחליט.

אני אספר לך סיפור: לפני כשנה היה לי ריאיון ברדיו. היה מזעזע, ריאיון ממש לא נעים. זה היה בלילה, הייתי עייפה והם היו ממש תוקפניים, ופתאום באמצע הריאיון השדרנית אומרת: 'טוב, מצאנו אישה שמסרבת לתת את השם שלה אבל היא מטופלת של אגודת 'אפרת', היא עכשיו בהיריון, בואו נעלה אותה לשידור'. ואני אמרתי בלב: וואו, מה עכשיו הולך להיות לי? היא בטח באה להגיד שאיזו אישה, או לפעמים אנשים שמציגים את עצמם מטעם אגודת 'אפרת', אמרה לה שהפלה זה ר... אני לא אשתמש במילה הזאת, כאילו יכולה להיות לי שליטה על הפיות של כל האנשים בעולם".

יש נשים שמציגות את עצמן כמתנדבות של אגודת 'אפרת' למרות שהן לא?

"זה קורה לפעמים. בקיצור, אני מחכה לשמוע, נושמת נשימות עמוקות. עולה צעירה ומספרת את הסיפור שלה, שהיא בהיריון ועל הלחצים שהיו עליה, היא הבינה מעצמה שההחלטה היא שלה. היא התקשרה אלינו ואנחנו שלחנו לה מתנדבת, היא דיברה עם המתנדבת המון. הייתה לה תקופה מאוד סוערת, היא הייתה מאוד לא שקטה, כי זה היה זמן מאוד קשה בשבילה ובאיזה שהוא שלב היא אמרה למתנדבת שעכשיו היא צריכה להיות עם עצמה וביקשה לא להתקשר אליה יותר.

המראיינת אומרת: 'אז היא בטח המשיכה לנדנד לך, נכון?' והיא עונה: 'לא, היא לא התקשרה אליי'". רותי צוחקת צחוק גדול ומשוחרר: "ברוך ה', המתנדבות הקשיבו לי, הן לומדות ומפנימות. האישה ממשיכה לספר שאחרי שבוע היא החליטה להמשיך את ההיריון והיא מתחתנת. היא חזרה למתנדבת בעצמה והמשיכה לשוחח איתה, ועד היום הן בקשר. שמחתי לשמוע את הדבר הזה, כי זה מה שאני מלמדת את המתנדבות: לא ללחוץ, אין סיבה, צריך לעזור לאישה להתחבר קודם כול ללב של עצמה. זה המקום שלנו וזה התפקיד שלנו. אני אומרת למתנדבות שהן יכולות לספר את הסיפור שלהן כי הניסיון חשוב, אבל ההחלטה היא של האישה, תמיד".

אילו נשים מגיעות להתנדב בארגון?

"לכל מתנדבת יש את הסיפור שהביא אותה לאגודת 'אפרת'. יש כאלה שאין להן ילדים. הן מכירות את הצד של הכמיהה לילד, הן מדברות משם. יש מתנדבות רבות שעשו הפלה ומאוד הצטערו על זה אחר כך והן מביאות את המידע הזה. יש כאלה שנמנעו מלעשות הפלה והן שמחות עם התוצאה ורוצות להשפיע על נשים אחרות. המתנדבות של אגודת 'אפרת' זה לא משהו אחיד, יש חילוניות, דתיות ומסורתיות, למעשה יש הכול".

לא ציידי נפשות

אחת הטענות שמועלות נגד אגודת 'אפרת' היא הטענה שהאגודה "צדה" נשים בבתי חולים ובוועדות ומנסה לשכנע אותן בכוח לא לעשות הפלה. תדהר מסתייגת בכל תוקף מהקביעה הזאת: "אנחנו לא הולכים לחפש נשים, אנחנו לא יושבים בוועדות או דברים כאלה, כי ראינו שזה פשוט מעורר כל כך הרבה אנטגוניזם שהוא מיותר. זה גם לא המקום להתנדב.

אישה שהגיעה לוועדה, ברוב הפעמים היא כבר סגורה על ההחלטה שלה ואין כל כך עם מי לדבר. אישה שרוצה לעשות הפלה, פשוט לה ושקט לה והיא חושבת שזה הדבר הכי נכון ואין לה בכלל שאלה - היא הולכת ועושה. מבחינה טכנית אין משהו יותר קל מזה. הוועדות הן חותמת גומי ובבתי חולים פרטיים בכלל הדבר פשוט שהרי הוועדה שמחליטה היא מטעם בית החולים שגם מקבל את הכסף על ההפלה שלבסוף נערכת אצלו. כך שלצערינו זה באמת לא בעיה, מבחינה טכנית, לעשות הפלה.

אבל אישה שהיא לא שקטה עם זה, שזה לא ברור לה שזה הדבר הכי נכון, היא מתלבטת. או שהיא כבר עברה את זה והיא יודעת איך מרגישים אחרי זה, ולמרות שכל הקולות מסביב אומרים לה תעשי הפלה, היא מרגישה בתוך עצמה שיש איזה קול קטן בפנים שלא שקט. אז היא מדברת: עם השכנה, עם החברה, עם הבת-דודה, עם האמא. ואז מישהי מהן או היא עצמה מתקשרות אלינו.

הן מסבירות למה האישה רוצה לעשות הפלה: אין ברירה, אין כסף או חסר דברים אחרים, יש לה לחצים מהבעל או מהמשפחה, ואנחנו פונים אליה עם האפשרות לקבל עזרה. לרוב מדובר באנשים רגילים שמסתדרים ביום יום אבל ההיריון הזה נפל עליהם בנקודת זמן לא טובה כביכול במבט ראשון. בדרך כלל טענות האישה הן: בדיוק פוטרתי מהעבודה ואני בלחץ, או הפוך בדיוק התחלתי עבודה חדשה וברגע שידעו שאני בהיריון מפטרים אותי כי לפי החוק מותר להם, וכדומה".

מותר לפטר אישה בהיריון?

"כן, בחצי השנה הראשונה של העבודה מותר לפטר. עוד טענות שעולות הן: בעלי בדיוק איבד מקום עבודה ואנחנו לא יכולים לחיות רק מהמשכורת שלי. כולם בהיסטריה, אנחנו חיים בקצה גבול היכולת שלנו ומעבר, אז אם אחת ההכנסות לא תהיה מאיזושהי סיבה, זה יהיה קטסטרופה... לרוב גם נשים נלחצות מבן הזוג, גם אם זה הבעל. ברוב עצום של המקרים הגבר שבתמונה לוחץ לעשות הפלה ואנחנו נאלצים להגן עליהן ולעזור להן להתגונן מפני זה ולקיים את רצונן. דרך אגב בקרוב למאה אחוז אחר כך גם הגבר חוזר ומודה לנו שהוא לא איבד גם את אשתו שעכשיו מרגישה שהיא לא אבדה את העובר שלה וגם את הילד או ילדה שלו שהיום הוא מאושר בזכותם והוא לא מבין איך הוא היה מסוגל לחיות בלעדיהם.

הייתה תקופה שהיה ממש עליהום תקשורתי על אגודת 'אפרת', מה היה שם?

"יש כל כמה זמן, אבל זה לא כל כך ברור לי למה. בדיון הציבורי הפוליטי בישראל, הפלות הן לא נושא כמו בארצות הברית ובאירופה. בארצות הברית יש נשיאים שנבחרים או לא נבחרים על הנושא של איסור או התרה של הפלות. בארה"ב נשיא רפובליקני יבהיר שהוא נגד הפלות ונשיא דמוקרטי בעד הפלות. לאגודת "אפרת" אין שום עניין בהפגנות או בחקיקה ולובי.

אנחנו לא נוגעים בדברים האלה, לא רוצים לשנות חוקים, זה לא מעניין אותנו. מנסיונו של ד"ר שוסהיים יו"ר אגודת "אפרת" שום חוק או הפגנה לא יגרום לשום אישה שרוצה לעשות הפלה להימנה מביצועה. רק חינוך ועזרה יכולים לגרום את הפסקת המכה הזאת של הפלות מיותרות בישראל. חינוך לנערות בגילאי תיכון, אוניברסיטה וכו' לקדושת החיים להגבלת המתירנות ומאידך עזרה לנשים שכבר בהריון יכול להציל חיים.

רק שנשים תדענה שיש מי שרוצה לעזור להן ושתדענה גם שקרוב לוודאי שהן מאוד יצטערו על זה ע"פ נסיונן של נשים שהיו במצב דומה יגרום להן לקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתן".

באילו מקרים אתם לא מתעסקים?

"אנחנו לא מתעסקים או מתעסקים בצורה מאוד מסוימת בשוליים. מקרי השוליים הם קטינות, חולות נפש, מכורות לסמים מקרי אונס וכדומה. אלו מקרים בודדים ביותר שמגיעים אלינו. במקרה כזה אנחנו מזמנים את האישה למשרד והיא מדברת בדרך כלל איתי ועם ד"ר שוסהיים, ואנשי מקצוע. אלה המקרים שלא מגיעים למתנדבות בשטח לעולם, ואנו גם משתדלים להפנות את המקרים לאנשי מקצוע מתאימים על פי המקרה לגופו.

"אני פה 15 שנה ורק פעם אחת היה לי מקרה של אונס. האישה הגיעה בחודש שמיני, אחרי שבוועדה דחו אותה מלעשות הפלה והיא הגיעה אלינו. היא החליטה ללדת את התינוק ולמסור אותו לאימוץ. אמרתי לה שזה בסדר, אין בעיה. חיברתי אותה למשרד הרווחה, כדי שהיא תדע איך עושים את התהליך. אחרי הלידה היא החליטה לגדל את התינוק ואנחנו עזרנו לה. אנחנו כמעט לא נתקלים במקרי אונס וגם אנו לא חושבים שמקרים אלו נכון לאגודת אפרת לטפל אלא לרשויות אחרות שזה תפקידן".

מה עושים במקרה שהעובר קטן מארבעים יום, עדיין תנסו למנוע הפלה?

"יש לי כמה פריווילגיות בעבודה הזאת: יש לי סיפוק עצום בעבודה שלי, וחלק מההנאה שלי בעבודה זה שא ני לא מחליטה במקום האישה, ההחלטה היא שלה. היא תגדל את הילד, אז אני לא מחליטה במקומה. דבר שני הוא שאני לא נותנת תשובה הלכתית, בשביל זה יש פוסקי הלכה. אני יודעת שהמונח של 40 יום הוא רק לקולא במקרה צורך גדול ולא שמותר לעשות הפלה לפני 40 יום באופן חופשי וללא התייעצות הלכתית. בכל מקרה אני מתעסקת בתמיכה ובעזרה ולא בבעיות הלכתיות.

חמש דקות שיחה- ילד יהודי

קשה לעכל את הדברים. רותי שוברת מספרת בקול רועד: "הכי נוגע בי וגם הכי מייצג זה המקרים הקלים. אישה מתקשרת, יש לה מחר תור להפלה אבל היא ישבה ודיברה עם חברה, היא בכתה לחברה שהיא צריכה לעשות הפלה והן החליטו להתקשר אלינו. חמש דקות של שיחה והבטחה של סיוע מצילים את התינוק. האישה אומרת שעכשיו היא הולכת לבטל את התור להפלה. אלה המקרים שאני נשארת רועדת. דווקא המקרים הקלים האלה שחמש דקות שיחה והיא מבטלת את ההפלה - זה מרעיד אותי, באמת מרעיד אותי, כי אני אומרת מה אם לא היינו קיימים? ומה אם לא היו לנו המשאבים לתת לה את הסיוע? ומה אם לא היה לנו מערך של מתנדבות שידברו איתה ויעודדו אותה? אז הילד הזה היה הולך, הוא לא היה זוכה לחיים. הלב שלי דופק כשאני סוגרת שיחה 'קלה' כזאת".

אגודה פמניסטית

רותי מספרת שבאגודת 'אפרת' נותנים עזרה לכ‑4,000 נשים בשנה. בישראל מתבצעות כ‑20 אלף הפלות חוקיות בשנה. נכון להיום ישנה מגמת ירידה בזכות פעילותה של אפרת, אבל לנתון הזה צריך להוסיף את ההפלות הלא חוקיות, שכנראה מספרן זהה. כך שהעם היהודי מאבד מידי שנה כ40,000 יהודים בהפלות שרובם אינן הכרחיות.

היא קובעת חד משמעית ש'אפרת' הוא ארגון פמיניסטי: "אנחנו ארגון פמיניסטי-למען נשים בלי צל של ספק". אנחנו דואגים לקיים את רצונן והחלטתן של הנשים. ארגוני נשים אחרים מנופפים בזכות האישה על גופה בכך שהיא צריכה לבצע הפלה באופן גורף. ואילו אנחנו שומעים ומקשיבים לאישה לבעיותיה ולרצונה האמיתי ומציגים בפניה את האופציות העומדות לפניה כולל עזרה במקרה שהיא לא שלמה עם ההפלה בגלל מצבה הכלכלי. כך שעכשיו כשכל האפשרויות מוצגות בפניה היא יכולה לקבל החלטה חופשית ואמיתית ע"פ רצונה כאשר משום מה ברוב רובן של המקרים זה ללדת.

בסיום הריאיון אני מעירה שאני לא יודעת אם זה משמח שיש כזה מפעל גדול של עזרה או עצוב שיש כל כך הרבה נשים שזקוקות לו. תדהר עונה: "כן, נכון. זה עצוב שיש הרבה שזקוקים לעזרה, זה ממש עצוב. אבל מצד שני זה מאוד משמח שיש מי שרוצה לעזור, שיש לנו תורמים רבים ומתנדבים שאכפת להם, שרואים את החשיבות של כל אחד ואחד מהילדים האלה ומהחיים האלו, זה דבר עצום"

אגודת אפרת נבחרה לאחת מחמשת העמותות המובילות והאמינות

<<<לצפיה בפרופיל העמותה כנסו>>>