הצד שלו: הדרך הקלה של נשים להפיל גברים

מאז ימי אשת פוטיפר, אין לאישה כלי נוח יותר מתלונת כזב כדי להרוס את חייו של הבעל, הגבר שדחה את חיזוריה, או כל אדם אחר שהיא חפצה ברעתו * הידעתן? 150-250 גברים שמתאבדים מדי שנה בגלל עיוות דין הנוגע לתלונות שווא (אקטואליה)

סיפורו של יואב אבן, כתב חדשות ערוץ 2 שנעצר לפני ארבע שנים בחשד לאונס ותיק החקירה נגדו נסגר, הנו סיפור אחד מיני רבים. יואב הגדיל לעשות ופרסם את הפרטים המלאים מבלי להסתיר דבר, ולבסוף הסתיים המקרה בסגירת התיק עם צו איסור פרסום על שמו, אבל הסיפור הזה היה יכול להסתיים גם אחרת.

אבן שוטח בסיפורו מסכת ייסורים אותה עבר במשך מספר שנים, כאשר כבר בתחילת הפרשה הוא מבטיח לעצמו כי יתאבד אם יורשע וישלח לכלא.

אבן שוטח בסיפורו מסכת ייסורים אותה עבר במשך מספר שנים, כאשר כבר בתחילת הפרשה הוא מבטיח לעצמו כי יתאבד אם יורשע וישלח לכלא.,,‏כתב הבריאות של ערוץ 2, יואב אבן, מחבר הספר "הצד שלו" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הצד שלו, מאת יואב אבן),לא אחת אנו פוגשים ידיעות מרעישות בדבר "מפורסמים" הנחשדים בעבירות מין או אלימות אשר עברו לכאורה. הידיעות הללו מתפרסמות שוב ושוב וחייהם של חשודים לכאורה - נהרסים במחי יד, פשוט כך. ככל שהתהילה גדולה יותר, כך המחול המשטרתי והתקשורתי גדול יותר וכך הנפילה כואבת יותר.,ההתנכרות מאותו חשוד כמעט מידית, מדברים עליו בכל מקום ומחול השדים הולך וגובר. כמה ימים אחר כך במקרה הטוב, וחודש או יותר במקרה הרע, רוב התיקים נסגרים עקב חוסר ראיות, עדות לא אמינה או היעדר אשמה.,מחול השדים מתחיל בידיעה על אדם מפורסם שבתחילה נשאר אנונימי, אולם מהר מאוד שמו מתפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי. אמנם הוא מתואר כ"חשוד לכאורה" שביצע עבירת מין או אלימות אבל מי באמת יודע מה זה לכאורה.,כיו"ר הוועדה שעוסקת בתלונות שווא, נפגשתי עם אנשים רבים אשר היו קרבנות של התופעה האיומה הזו, אנשים שדמם נשפך כמים וחייהם נהרסו לבלי שוב.,כשפגשתי לראשונה בתופעה מכוערת ובזויה זו היה זה כאשר התבצע מעצר של מרשי לעיני בתו הקטינה עקב תלונת כזב של רעייתו דאז אשר הוכחה כתלונה שקרית וזדונית. לא אלאה בתיאורי זוועה, אבל זעקות השבר של הילדה גם לאחר שחלפו כבר כמה שנים טובות עדיין מהדהדות בראשי.,הבנתי שאני חייבת לפעול, אם לא לטובת הנילונים שחייהם נהרסים במחי תלונה, אז לטובת ילדיהם, אשר במקרים רבים הם הנפגעים העיקריים.,לפני כשנתיים, הקמתי את הוועדה שעוסקת בתלונות שווא. כאשר הגענו לכנסת וניסינו להציף את הנושא לראשונה בוועדה לקידום מעמד האישה, נתקלנו בחומה בצורה ובתגובות נחרצות לפיהן תופעת תלונות כזב/שווא לא קיימת.,בהמשך עלו טענות כי תופעה זו מצומצמת מאוד ועומדת על 2% בלבד. אך בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין טענו השופטים שהשתתפו בפאנל שעסק בתלונות שווא כי תופעת תלונות השווא הנה תופעה נרחבת ותופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות.,כפי שעולה מן השטח, תלונות כזב על אלימות הן עניין נפוץ ביותר בקרב נשים במשפטי גירושים, ותלונות כזב על אונס נפוצות לדעת המומחים לפחות כמו תלונות האמת לגבי אונס. מאז ימי אשת פוטיפר ועוד לפני כן, אין לאישה כלי נוח יותר מתלונת כזב כדי להרוס את חייו של הבעל, הגבר שדחה את חיזוריה, האישה ש'גנבה' לה את הבעל, או כל אדם אחר שהיא חפצה ברעתו.,למרבה הצער גם כאשר התלונה מתבררת כתלונת כזב, על פי רוב לא מתרחש דבר. האם זה חוקי? לא! הוראות חוק העונשין תשל"ז 1977 קובעות כי המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד בפני רשויות שונות והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר לחמש שנים.,שנת 2002 הייתה נקודת ציון כואבת עבור גברים רבים, בשל ההנחיה הידועה כתקנת ארבל או הנחיה מספר 2.5.לפרקליטות. באותה שנה נפתחו למעלה מ-20 אלף תיקים נגד גברים בשל תלונות על אלימות במשפחה. מתוך כלל המקרים עצרה המשטרה כ-4,500 חשודים. בכ-15 אלף התיקים הנותרים חקרה המשטרה את החשודים ולא עצרה אותם, אלא נקטה בהרחקה מינהלית בלבד.,באותה שנה, הנחתה פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל שלא להעמיד לדין נשים אשר חזרו בהן מעדותן על אלימות במשפחה או הטרדה מינית, גם אם לבסוף התגלה כי התלונה הייתה כוזבת. כוונתה של ארבל הייתה לעודד נשים שהוטרדו, הותקפו או חוו אלימות כלשהי מצד גברים לאזור אומץ ולהתלונן, מכיוון שתלונות כאלה היו עניין נדיר יחסית, למרות ריבוי מקרי האלימות..,על פניו מדובר בתקנה טובה, אלא שברבות השנים התגלה כי יש לה צד בעייתי מאוד. למרבה הצער והאירוניה התקנה שנועדה לחזק נשים במצוקה הפכה ככלי משחית בידי נשים שמבקשות לנקום או להשיג יתרונות כאלה ואחרים. כך, גברים רבים, חפים מפשע בעיני החוק, עברו מסע קשה מכל הבחינות. הם נחקרו, הושפלו, ונעצרו לשווא.,חרף יישום התקנה על כל השלכותיה, עדיין אין למשטרה הישגים מפוארים במיגור האלימות כלפי נשים. ותת הדיווח נותר כשהיה בכל שנה נרצחות בישראל בין 10 ל-24 נשים בגלל מה שמוכר כאלימות במשפחה. לצד זאת, הנתונים מצביעים על בין 150 ל-250 גברים שמתאבדים מדי שנה בגלל עיוות דין או אפליה מגדרית.,חשוב לציין כי התקנה המדוברת אינה חוק בל יעבור אלא הנחיה בלבד, והמשטרה אינה חייבת להתייחס אליה בבואה להגיש כתב אישום. למרות זאת, כבשל ההנחיה "מתלוננות זדון" זוכות להגנה מוחלטת.,מתלוננות הכזב אינן פוגעות רק בנילון ובמשפחתו, אלא גם בנשים אחרות שחוות אלימות ותקיפה מינית. לאור ריבוי התלונות ועומס על מערכות האכיפה הרווחה והמשפט מוצאות עצמן נשים רבות מול שוקת שבורה. משאבים רבים מנותבים לבדיקת תלונות כזב כאשר לנשים הסובלות ונתונות בסכנה אמתית, ואין מושיע.,אינני נגד הגשת תלונות ואני מודעת לעובדה כי יש בישראל כ-200,000 נשים מוכות (על פי נתוני ויצו)
‏כתב הבריאות של ערוץ 2, יואב אבן, מחבר הספר "הצד שלו" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הצד שלו, מאת יואב אבן)

לא אחת אנו פוגשים ידיעות מרעישות בדבר "מפורסמים" הנחשדים בעבירות מין או אלימות אשר עברו לכאורה. הידיעות הללו מתפרסמות שוב ושוב וחייהם של חשודים לכאורה - נהרסים במחי יד, פשוט כך. ככל שהתהילה גדולה יותר, כך המחול המשטרתי והתקשורתי גדול יותר וכך הנפילה כואבת יותר.

ההתנכרות מאותו חשוד כמעט מידית, מדברים עליו בכל מקום ומחול השדים הולך וגובר. כמה ימים אחר כך במקרה הטוב, וחודש או יותר במקרה הרע, רוב התיקים נסגרים עקב חוסר ראיות, עדות לא אמינה או היעדר אשמה.

מחול השדים מתחיל בידיעה על אדם מפורסם שבתחילה נשאר אנונימי, אולם מהר מאוד שמו מתפרסם בכל אמצעי תקשורת אפשרי. אמנם הוא מתואר כ"חשוד לכאורה" שביצע עבירת מין או אלימות אבל מי באמת יודע מה זה לכאורה.

כיו"ר הוועדה שעוסקת בתלונות שווא, נפגשתי עם אנשים רבים אשר היו קרבנות של התופעה האיומה הזו, אנשים שדמם נשפך כמים וחייהם נהרסו לבלי שוב.

כשפגשתי לראשונה בתופעה מכוערת ובזויה זו היה זה כאשר התבצע מעצר של מרשי לעיני בתו הקטינה עקב תלונת כזב של רעייתו דאז אשר הוכחה כתלונה שקרית וזדונית. לא אלאה בתיאורי זוועה, אבל זעקות השבר של הילדה גם לאחר שחלפו כבר כמה שנים טובות עדיין מהדהדות בראשי.

הבנתי שאני חייבת לפעול, אם לא לטובת הנילונים שחייהם נהרסים במחי תלונה, אז לטובת ילדיהם, אשר במקרים רבים הם הנפגעים העיקריים.

לפני כשנתיים, הקמתי את הוועדה שעוסקת בתלונות שווא. כאשר הגענו לכנסת וניסינו להציף את הנושא לראשונה בוועדה לקידום מעמד האישה, נתקלנו בחומה בצורה ובתגובות נחרצות לפיהן תופעת תלונות כזב/שווא לא קיימת.

בהמשך עלו טענות כי תופעה זו מצומצמת מאוד ועומדת על 2% בלבד. אך בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין טענו השופטים שהשתתפו בפאנל שעסק בתלונות שווא כי תופעת תלונות השווא הנה תופעה נרחבת ותופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות.

כפי שעולה מן השטח, תלונות כזב על אלימות הן עניין נפוץ ביותר בקרב נשים במשפטי גירושים, ותלונות כזב על אונס נפוצות לדעת המומחים לפחות כמו תלונות האמת לגבי אונס. מאז ימי אשת פוטיפר ועוד לפני כן, אין לאישה כלי נוח יותר מתלונת כזב כדי להרוס את חייו של הבעל, הגבר שדחה את חיזוריה, האישה ש'גנבה' לה את הבעל, או כל אדם אחר שהיא חפצה ברעתו.

למרבה הצער גם כאשר התלונה מתבררת כתלונת כזב, על פי רוב לא מתרחש דבר. האם זה חוקי? לא! הוראות חוק העונשין תשל"ז 1977 קובעות כי המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד בפני רשויות שונות והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר לחמש שנים.

שנת 2002 הייתה נקודת ציון כואבת עבור גברים רבים, בשל ההנחיה הידועה כתקנת ארבל או הנחיה מספר 2.5.לפרקליטות. באותה שנה נפתחו למעלה מ-20 אלף תיקים נגד גברים בשל תלונות על אלימות במשפחה. מתוך כלל המקרים עצרה המשטרה כ-4,500 חשודים. בכ-15 אלף התיקים הנותרים חקרה המשטרה את החשודים ולא עצרה אותם, אלא נקטה בהרחקה מינהלית בלבד.

באותה שנה, הנחתה פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל שלא להעמיד לדין נשים אשר חזרו בהן מעדותן על אלימות במשפחה או הטרדה מינית, גם אם לבסוף התגלה כי התלונה הייתה כוזבת. כוונתה של ארבל הייתה לעודד נשים שהוטרדו, הותקפו או חוו אלימות כלשהי מצד גברים לאזור אומץ ולהתלונן, מכיוון שתלונות כאלה היו עניין נדיר יחסית, למרות ריבוי מקרי האלימות..

על פניו מדובר בתקנה טובה, אלא שברבות השנים התגלה כי יש לה צד בעייתי מאוד. למרבה הצער והאירוניה התקנה שנועדה לחזק נשים במצוקה הפכה ככלי משחית בידי נשים שמבקשות לנקום או להשיג יתרונות כאלה ואחרים. כך, גברים רבים, חפים מפשע בעיני החוק, עברו מסע קשה מכל הבחינות. הם נחקרו, הושפלו, ונעצרו לשווא.

חרף יישום התקנה על כל השלכותיה, עדיין אין למשטרה הישגים מפוארים במיגור האלימות כלפי נשים. ותת הדיווח נותר כשהיה בכל שנה נרצחות בישראל בין 10 ל-24 נשים בגלל מה שמוכר כאלימות במשפחה. לצד זאת, הנתונים מצביעים על בין 150 ל-250 גברים שמתאבדים מדי שנה בגלל עיוות דין או אפליה מגדרית.

חשוב לציין כי התקנה המדוברת אינה חוק בל יעבור אלא הנחיה בלבד, והמשטרה אינה חייבת להתייחס אליה בבואה להגיש כתב אישום. למרות זאת, כבשל ההנחיה "מתלוננות זדון" זוכות להגנה מוחלטת.

מתלוננות הכזב אינן פוגעות רק בנילון ובמשפחתו, אלא גם בנשים אחרות שחוות אלימות ותקיפה מינית. לאור ריבוי התלונות ועומס על מערכות האכיפה הרווחה והמשפט מוצאות עצמן נשים רבות מול שוקת שבורה. משאבים רבים מנותבים לבדיקת תלונות כזב כאשר לנשים הסובלות ונתונות בסכנה אמתית, ואין מושיע.

אינני נגד הגשת תלונות ואני מודעת לעובדה כי יש בישראל כ-200,000 נשים מוכות (על פי נתוני ויצו). כחברה מתוקנת עלינו להגן על החלש והנדכא ולהוקיע את המנצלים את החוק ועושים בו שימוש לרעה תוך כדי להשיג יתרונות כאלה ואחרים תוך פגיעה בכל אחת מאיתנו.

הכותבת הנה עורכת דין העוסקת בתחום דיני המשפחה.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית