בשעה שמדינת ישראל עסוקה בלבנות רכבת קלה,בו בזמן מתהלכך מעלינו ענן כבד, שמדי פעם לפעם נופל ומכה בנו במבול של מוות, לא מוות של טרור או מלחמה, לטרור הזה קוראים כביש הערבה האורב לנו בכל פעם שאנו מחליטים לרדת לאילת, אך לא בטוח שנעלה בחזרה הרי שלא מדובר בכביש הערבה, אלא בכביש הדמים. מוות בחסות מדינת ישראל.
כנראה שאצלנו יש איפה ואיפה בין סוגי המוות השונים, אם אתה לא מת מפיגוע או רצח בשל היותך שייך לקהילה כזו או אחרת, אין סיבה לעצור ולחשוב, לא ברור לי הכיצד מדינה שמקשה על הוצאת רשיון נהיגה כדי להפוך את הנהגים לטובים יותר, אותה מדינה לא דואגת לכבישים נורמליים.
כנראה שאצלנו יש איפה ואיפה בין סוגי המוות השונים, אם אתה לא מת מפיגוע או רצח בשל היותך שייך לקהילה כזו או אחרת, אין סיבה לעצור ולחשוב, לא ברור לי הכיצד מדינה שמקשה על הוצאת רשיון נהיגה כדי להפוך את הנהגים לטובים יותר, אותה מדינה לא דואגת לכבישים נורמליים.,,רבים לא יודעים, אך לפני כעשרים שנה פנו היפנים לממשלת ישראל בהצעה לבנות רכבת כלה שתחצה את מדינת ישאל כאשר הם ממנים את עלות הבניה, ובתמורה לכך בעשרים שנה הראשונות הם יטלו את הרווחים כדי לכסות ההוצאות, ולאחר מכן מדינת ישראל תרוויח. אך מה לעשות, שבמדינתו האזרח עומד בסוף ראש סדר בעדיפיות, כמובן שההצעה נדחתה. ,אחת מהסיבות היה החשש שהשימוש ברווחי הדלק ירד, אבל מה שווים חיי האדם מול רווחי דלק או חסכון כספי? אז עוד שני אנשים קיפחו את חייהם בכביש המוות, במוות מיותר טיפשי שיכל להימנע, לצערינו אנחנו כבר מורגלים בכך שכל סיפור קשה ניגמר בטור, שידור ברדיו או הפגנה יתומה, ושוב הכל חוזר חלילה. בנתיים עד שבמשרד התחבורה יבינו את משמעות רצח הדמים בכביש הערבה, אני אתנחם מול ערבות בוכיות שבשקט בשקט מוזילות דימעה.
‏
רבים לא יודעים, אך לפני כעשרים שנה פנו היפנים לממשלת ישראל בהצעה לבנות רכבת כלה שתחצה את מדינת ישאל כאשר הם ממנים את עלות הבניה, ובתמורה לכך בעשרים שנה הראשונות הם יטלו את הרווחים כדי לכסות ההוצאות, ולאחר מכן מדינת ישראל תרוויח. אך מה לעשות, שבמדינתו האזרח עומד בסוף ראש סדר בעדיפיות, כמובן שההצעה נדחתה.
אחת מהסיבות היה החשש שהשימוש ברווחי הדלק ירד, אבל מה שווים חיי האדם מול רווחי דלק או חסכון כספי? אז עוד שני אנשים קיפחו את חייהם בכביש המוות, במוות מיותר טיפשי שיכל להימנע, לצערינו אנחנו כבר מורגלים בכך שכל סיפור קשה ניגמר בטור, שידור ברדיו או הפגנה יתומה, ושוב הכל חוזר חלילה. בנתיים עד שבמשרד התחבורה יבינו את משמעות רצח הדמים בכביש הערבה, אני אתנחם מול ערבות בוכיות שבשקט בשקט מוזילות דימעה.
]]>
