בפרשת השבוע :"לך לך"
יב,א "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם,
לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ,
אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ."
לאברם נאמר לך-לך מארצך, לכי צאי מה"ארציות" שבה את "תקועה", מהמקום הנמוך, שבו את נמצאת ארץ "מקום נמוך" וארציות- "החומר". "ממולדתך"–"ככה נולדתי" את אומרת ולפעמים בזה את ה"ענין " סוגרת ולשנות זאת קשה!
אולי בלתי אפשרי וזהו זה! קשה לשנות את עצמי התכונות, האופי - זו אני! אני כאן "תקועה" איך אשנה זאת?
אינך מבינה והאמת כבר נמאס לך ואת מאוד רוצה. "מבית אביך" - מהסביבה בה נולדת, מהסביבה בה את חיה שאותה את מנסה לרצות. מה חושבים? מה אומרים? אלו החיים?
"לך- לך..." לכי לך, צאי מהתקיעות, די למרירות ולעצבות!
לכי לתוך האמת הפנימית שבך, היא צועקת ומתגעגעת וקוראת לך כל-כך, צאי מהחומר, אל תתני לו לשלוט בחייך, תפסיקי "לרדוף", מה שצריך יגיע אליך נפלת? את במקום נמוך. זה הזמן ללכת לברוא לך מחדש את המציאות, תפסיקי לחשוב מה רוצים אחרים ואיך את נראת בעיני הסובבים, ואיך תלכי? לאן? על ידי מחשבה חיובית כמובן!
רבי נחמן מברסלב אומר: הרצון הוא הנחשב כאן ביותר ברגע שתחשבי, את כבר במקום אחר, תפילה שאי למרומים דברי עם השם כל רגע הוא מתאים אך רק תדעי מראש שאין לך מה לחשוש, מהמקום "הנמוך" יצאת לאן?
"אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". שוב לארץ? שוב לחומר? שוב למקום נמוך? כן יקירה זו לא טעות, אך ההבדל הגדול הוא נסיכה שכעת את במקום הזה ולא מבחירה, כי השם הטוב שם אותך רוצה ועליך לפעול מהמקום הזה, אם הוא שם אותך בזה המקום, אל תהיי עצובה על כך היום כי הכל רק ממנו : הכל יכול אל תפגעי בעצמך...שוב היום.
אז מ"התקיעות" את השבוע יוצאת רוצה וחושבת ומדברת עם בוראך, וכעת נפתח בתפילה, שתלווה אותך בזו ה"הליכה".
התפילה:
מלך מלכי המלכים,
זה שאיתי בכל המצבים,
אני אליך כעת פונה,
עזור לי לצאת מה"תקיעות" המכבידה,
רוצה ללכת לארץ המובטחת,
לצעוד איתך, לגרום לך נחת,
לא להיות בעצבות, צער או תסכול,
לא להרגיש שוב את אותו הבלבול..
לצעוד להמשיך לשנות כיוון...
תן בי את הכוחות לחשוב חיובי,
תן בי את הכוחות לחוש את ליבי,
שמע קולי, אל שומע תפילה,
עזור לי להתמיד בשיחה יומית איתך.
שים שלום טובה וברכה,
רחם עלי ותן בי שמחה....
באהבה ורצון תקבל תפילתי,
הרי היא יוצאת מעומק ליבי.
וגם קשה לי לפעמים...
שאזכור ואדע שהכל ממך וזה מלא ברחמים.
ותפקידי כאן הוא לרצות ולקוות,
לעשות השתדלות אך שלך הן התוצאות.
שאת דמעותיי אפנה לתפילה...
ואבין ואדע שהן יביאו לישועה...
אבא טוב ומטיב...
עזור לי בצורה מכובדת להגיב.
"לך- לך" אמרת לאברם,
ואני רוצה ללכת רק איתך כמובן.
לאן שתוביל ואותי תפנה,
שמהמקום "הלא טוב" שבוא אני נמצאת –אצא!
באהבה מבתך שמלאה געגועים, זאת ששואפת לכיוונים אחרים.
*לרפואת אוריאל יצחק בן שרה
*לרפואת חיה בת שרה פרומה
הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית" M.A. במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה. מוסרת שיעורים ברחבי הארץ. לתגובות והזמנות ניתן לפנות coach.milev@walla.co.il
]]>
