מה גורם לדוגמנית בינלאומית לא יהודיה להתגייר? כנראה שזהו ניצוץ מולד. קיה נולדה למשפחה גויה לא דתית כלל, היא קיבלה חינוך טוב ותמיד התעניינה בדת, בגיל 13 החליטה קיה לאמץ את אמונתה הנוצרית יותר ברצינות. היא הוטבלה לנצרות, והגיע לכנסיה לתפילות אך משהו הרגיש לה לא אמיתי, לטענתה היא ניסתה אך הרגישה כמו בתוך הצגה, אחרי שנה של בקורי תפילות בכנסיה היא נשארה להתפלל בבית.
בגיל 14 הפכה לדוגמנית בינלאומית, "זה קרה די במקרה", היא מספרת. "ליוויתי חברה שרצתה להיות דוגמנית לסוכנות מסויימת, וכאשר הגענו בסוכנות פשוט הציעו לי להיות דוגמנית". קיה הפכה למבוקשת והספיקה להסתובב בערי האופנה הגדולות מילנו ופריז, יפן, ניו-זילנד והאיים המלדיביים, הפקות אופנה ממיטב החברות והמותגים. קיה פגשה בעבודתה כדוגמנית חברות מהעולם בניהם גם חברות יהודיות, וכך החל הקשר שלה בעצם לישראל, המעגל החברתי שלה התרחב והיא הגיע לביקורים בארץ.
קיה מספרת כי השהות בישראל לא קרבה אותה כלל לדת, ההיפך היא שהתה בקיבוץ אצל אחת מחברותיה ושם גילתה כי הם רחוקים מאד, מבחינתם עדיף להם כי ביתם תנשא למוסלמי מאשר ליהודי, ובמקום לחגוג את חגי ישראל לטענתה הם חגגו את השנה האזרחית במיטבה.
דווקא כאשר חזרה קיה להמבורג עיר מגוריה, שם החלה לקרוא יהדות מספרים שרכשה וגילתה עולם שלם ונפלא: "כל דף שקראתי אמרתי לעצמי זה מה שחיפשתי. לא נולדתי יהודייה, לא הייתי מחוייבת בשום צורה לחוקים דתיים, ועם זאת זה דיבר אלי"
קיה שכיום שמה היהודי חיה מספרת: "אני זוכרת שאבא שלי אמר לי פעם שדת זה נחמד, בתנאי שזה לא מפריע לשום דבר. אני הרגשתי ההיפך, שאני לא רוצה דת שתתנהל בנפרד מהחיים שלי, אלא שתהיה מעורבת בהם באופן מלא".
בגיל 14 הפכה לדוגמנית בינלאומית, "זה קרה די במקרה", היא מספרת. "ליוויתי חברה שרצתה להיות דוגמנית לסוכנות מסויימת, וכאשר הגענו בסוכנות פשוט הציעו לי להיות דוגמנית". קיה הפכה למבוקשת והספיקה להסתובב בערי האופנה הגדולות מילנו ופריז, יפן, ניו-זילנד והאיים המלדיביים, הפקות אופנה ממיטב החברות והמותגים. קיה פגשה בעבודתה כדוגמנית חברות מהעולם בניהם גם חברות יהודיות, וכך החל הקשר שלה בעצם לישראל, המעגל החברתי שלה התרחב והיא הגיע לביקורים בארץ.,קיה מספרת כי השהות בישראל לא קרבה אותה כלל לדת, ההיפך היא שהתה בקיבוץ אצל אחת מחברותיה ושם גילתה כי הם רחוקים מאד, מבחינתם עדיף להם כי ביתם תנשא למוסלמי מאשר ליהודי, ובמקום לחגוג את חגי ישראל לטענתה הם חגגו את השנה האזרחית במיטבה.,דווקא כאשר חזרה קיה להמבורג עיר מגוריה, שם החלה לקרוא יהדות מספרים שרכשה וגילתה עולם שלם ונפלא: "כל דף שקראתי אמרתי לעצמי זה מה שחיפשתי. לא נולדתי יהודייה, לא הייתי מחוייבת בשום צורה לחוקים דתיים, ועם זאת זה דיבר אלי",קיה שכיום שמה היהודי חיה מספרת: "אני זוכרת שאבא שלי אמר לי פעם שדת זה נחמד, בתנאי שזה לא מפריע לשום דבר. אני הרגשתי ההיפך, שאני לא רוצה דת שתתנהל בנפרד מהחיים שלי, אלא שתהיה מעורבת בהם באופן מלא".,,תחילת המסע,קיה לא בזבזה זמן, והחליטה כי היא רוצה להתגייר ויהי מה. היא קבעה פגישה עם הרב שלמה ביסטריצקי. קיה מספרת כי כאשר הגיע לפגישה היא אמרה לרב שהיא חייבת את עזרתו והיא רוצה לעבור הליך גיור. הרב אמר לה בתגובה, שתספר לו מי היא, ולמה לה הגיור הזה? כל השיחה הייתה לקיה הרגשה שהוא מנסה להתחמק ממנה ולהוריד אותה מהעניין. במשפטים כגון: 'את צריכה ללמוד הרבה', 'זה מחייב וזה קשה', למה את צריכה את זה?' וסיים את השיחה בכך שהציע לה ללמוד עוד ולחזור אליו.,"אחר כך נודע לי מהרב'" מספרת קיה: "כי הרבה פונים אליו לגיור ואחרי הדחייה המסורתית הראשונית הנהוגה במקרים של גיור, רובם לא חוזרים, היחידה שחזרה הייתי אני".,"בסופו של דבר" אומרת קיה "ההחלטה שלקחתי על עצמי משמעותית לא רק עבורי, אלא בעזרת ה' עבור הדורות הבאים, במיוחד כמי שמגיעה מהעם הגרמני. זו מחויבות עמוקה שהגיע מהמקום הכי פנימי בתוכי"., כאשר נגשה קיה לשידוכים זה היה מורכב ולא כזה פשוט עבורה, היה לה שם קושי, "ההחלטה להנשא לאדם שאת ממש לא מכירה אותו מקרוב היא ממש לא פשוטה". אבל בכל זאת, היא החליטה לבחור וללכת עם הגיור עד הסוף, היא לא ויתרה.,הבחירה בלכסות את הראש בפאה היתה קלה עבורה יותר, כי גם ככה לא אהבה את השיער שלה קודם לכן, היא מרגישה כי כל התהליך שבו היא בחרה מרגיש לה טבעי, גם בגלל שהיא בין חברותיה הישראליות שכיבדו את החלטתה ואף ללוות אותה בדרכה שבחרה. חברותיה הישראליות מעולם הדוגמנות אמנם לא שומרות תורה ומצוות ובכל זאת תומכות בקיה. ,,חברתה של קיה שתיעדה וצילמה את תהליך קניית הפאה הראשונה שלה, מירי כהן, דתיה לשעבר - עשתה את המסע ההפוך ועזבה את הדת, "היו לנו המון שיחות ודיונים בנושא", אומרת כהן. "אני מרגישה שיש לי מטענים מאוד גדולים על הדת, בעוד שקיה מגיעה ממקום הרבה יותר פשוט ונקי".,בסרט אומרת קיה (כיום חיה)
‏התגיירה (צילומסך מיתוך ynet)
תחילת המסע
קיה לא בזבזה זמן, והחליטה כי היא רוצה להתגייר ויהי מה. היא קבעה פגישה עם הרב שלמה ביסטריצקי. קיה מספרת כי כאשר הגיע לפגישה היא אמרה לרב שהיא חייבת את עזרתו והיא רוצה לעבור הליך גיור. הרב אמר לה בתגובה, שתספר לו מי היא, ולמה לה הגיור הזה? כל השיחה הייתה לקיה הרגשה שהוא מנסה להתחמק ממנה ולהוריד אותה מהעניין. במשפטים כגון: 'את צריכה ללמוד הרבה', 'זה מחייב וזה קשה', למה את צריכה את זה?' וסיים את השיחה בכך שהציע לה ללמוד עוד ולחזור אליו.
"אחר כך נודע לי מהרב'" מספרת קיה: "כי הרבה פונים אליו לגיור ואחרי הדחייה המסורתית הראשונית הנהוגה במקרים של גיור, רובם לא חוזרים, היחידה שחזרה הייתי אני".
"בסופו של דבר" אומרת קיה "ההחלטה שלקחתי על עצמי משמעותית לא רק עבורי, אלא בעזרת ה' עבור הדורות הבאים, במיוחד כמי שמגיעה מהעם הגרמני. זו מחויבות עמוקה שהגיע מהמקום הכי פנימי בתוכי".
כאשר נגשה קיה לשידוכים זה היה מורכב ולא כזה פשוט עבורה, היה לה שם קושי, "ההחלטה להנשא לאדם שאת ממש לא מכירה אותו מקרוב היא ממש לא פשוטה". אבל בכל זאת, היא החליטה לבחור וללכת עם הגיור עד הסוף, היא לא ויתרה.
הבחירה בלכסות את הראש בפאה היתה קלה עבורה יותר, כי גם ככה לא אהבה את השיער שלה קודם לכן, היא מרגישה כי כל התהליך שבו היא בחרה מרגיש לה טבעי, גם בגלל שהיא בין חברותיה הישראליות שכיבדו את החלטתה ואף ללוות אותה בדרכה שבחרה. חברותיה הישראליות מעולם הדוגמנות אמנם לא שומרות תורה ומצוות ובכל זאת תומכות בקיה.
‏חיה חובשת פאה לראשונה (צילומסך מיתוך ynet)
חברתה של קיה שתיעדה וצילמה את תהליך קניית הפאה הראשונה שלה, מירי כהן, דתיה לשעבר - עשתה את המסע ההפוך ועזבה את הדת, "היו לנו המון שיחות ודיונים בנושא", אומרת כהן. "אני מרגישה שיש לי מטענים מאוד גדולים על הדת, בעוד שקיה מגיעה ממקום הרבה יותר פשוט ונקי".
בסרט אומרת קיה (כיום חיה) לכהן: "אני מרגישה שמכיוון שנולדת יהודייה, את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה כי אין לך בחירה. אבל אם את בוחרת להתגייר, יש לך אפשרות בחירה. יש לך בחירה לחיות כמו שחיית לפני כן, לא לשמור שבת, אבל אם את מחליטה לעשות יותר, אם את מחליטה לעשות גיור, אז לפחות תעשי את זה כמו שצריך"..
]]>
