עשרות רבות של רכבים ואנשים חסמו את התנועה בבניין מספר 29, התפילה התחילה. מגוון עצום של אנשים, מאברכים לבושי שחור עד לבחורים בעלי שיער ארוך. דתיים חילונים וחרדים רקדו ושרו ביחד את ההלל, כשברקע מלווים אותם בעל התפילה בגיטרה, וחברים אחרים בכינורות ובכלי נגינה שונים.
השירה העצומה נשמעה ברחבי הרחוב וסחפה אחריה סקרנים נוספים אשר באו לראות מה ואיך. כמעט שעתיים ארכה תפילת ההלל, לא דבר מצוי בעידן המודרני של ׳רצה ושוב׳.
זו השנה הרביעית בה מתקיים המניין, ובכל שנה ושנה אנשים נוספים מגיעים, אלו מגיעים מהצפון הרחוק ואלו מהמרכז, המכנה המשותף של כולם הוא ההשתוקקות למשהו גבוה ונשגב, דבר שתפילה כזאת, היחידה במינה בעולם - מספקת.
במקום עצרנו את אחד המתפללים אליהו אליצור שישתף אותנו עם החוויה המרוממת והנשגבת הזו: "אין איך לתאר מעמד כזה" פותח אליצור "מה שצריך זה לבוא/לראות/ להתפלל, רק מי שנכח שם יוכל להבין את עוצמת התפילה והשירה האדירה, חוויה של התרוממות רוחנית לנפש, וכן אני אחזור בע"ה לשם כמו שאני חוזר במשך חמש שנים האחרונות מאז שזה התחיל!"
וכמו אליהו, רבים הם המתפללים שכבר השתתפו במעמד המיוחד וימשיכו לפקוד את המקום, להביא עמם את חבריהם שירגישו את ההרגשה הבלתי ניתנת להסברה הזו...
מועדים לשמחה..
]]>
