לפני שנים כתבה את השיר "הסבון בכה מאוד" מרים ילין שטקליס, אותו הלחין בהמשך הזמר צביקה פיק. השיר הפך ללהיט בקלטות ילדים עם ביצועים של צביקה בעצמו וכן גרסאות של עוזי חיטמן וחני נחמיאס. סיבת ההצלחה של השיר מעודדת – השיר מיועד ללמד את הילדים איך ומדוע חשוב לשמור על היגיינה באופן תדיר ובדרך שילדים מבינים – רגשותיו של הסבון יפגעו אם לא יהיה לו צורך. אין לזלזל בחשיבותה של ההיגיינה האישית בהקשר של בריאות ילדים כיוון שבגיל צעיר אנחנו פתוחים יותר לסגל הרגלים חדשים – ומה שנסגל בגיל צעיר סביר שיישאר איתנו שנים רבות. מדוע בריאות הילדים מושפעת מהיגיינה אישית?
בניגוד מוחלט לרוב המבוגרים, ילדים נמצאים רוב הזמן בתהליך של למידה. בגיל צעיר הלמידה מתבצעת על ידי חיקוי, משחק ומגע – לא בכדי קיימת סכנת חנק אצל תינוקות לבליעת חפצים קטנים – הם נוטים לתפוס דברים בידיהם ואז להכניסם לפה. באורח פלא בכל פעם שילד מכניס את ידיו הלא נקיות לפיו הוא למעשה "מעשיר" את גופו בעוד חיידקים מסוכנים. אם נוסיף לכך את העובדה שמערכת החיסון של ילדים קטנים עוד לא הגיעה לכדי מיצוי אופטימלי הרי שאנו מבינים כי ילדים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלות שמסכנות את בריאותם.
איך אפשר לחנך ילדים קטנים לשמור על היגיינה?
על מנת ללמד בהצלחה את הילדים את חשיבות נושא ההיגיינה מומלץ להשתמש בפרקטיקות הלקוחות מעולם החינוך הכללי – התניה קלאסית והתניה אופרנטית. התניות אלו נמצאו כיעילות מאוד בהקניית ערכים, הרגלים ודפוסי התנהגות אצל ילדים.
המושג הפסיכולוגי "התניה" שואב מהמילה תנאי – התניה קלאסית היא התניה בא מתקבלים חיזוקים חיוביים על התנהגות "רצויה", ואילו התניה אופרנטית מכילה גם את הקודמת אך לה נוסף אלמנט ה"ענישה" על התנהגויות "לא רצויות" – בדומה לשיטת המקל והגזר. בימינו אנו, כאשר עוסקים בענישה אין הכוונה לעונש אמיתי אלא לתחושה שמקבל הילד כאשר הוא נענש, כלומר העונש המודרני הוא פשוט צורה הפוכה ל"חיזוק חיובי" – במילים אחרות: "נו..נו..נו...".
בניגוד מוחלט לרוב המבוגרים, ילדים נמצאים רוב הזמן בתהליך של למידה. בגיל צעיר הלמידה מתבצעת על ידי חיקוי, משחק ומגע – לא בכדי קיימת סכנת חנק אצל תינוקות לבליעת חפצים קטנים – הם נוטים לתפוס דברים בידיהם ואז להכניסם לפה. באורח פלא בכל פעם שילד מכניס את ידיו הלא נקיות לפיו הוא למעשה "מעשיר" את גופו בעוד חיידקים מסוכנים. אם נוסיף לכך את העובדה שמערכת החיסון של ילדים קטנים עוד לא הגיעה לכדי מיצוי אופטימלי הרי שאנו מבינים כי ילדים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלות שמסכנות את בריאותם.,על מנת ללמד בהצלחה את הילדים את חשיבות נושא ההיגיינה מומלץ להשתמש בפרקטיקות הלקוחות מעולם החינוך הכללי – התניה קלאסית והתניה אופרנטית. התניות אלו נמצאו כיעילות מאוד בהקניית ערכים, הרגלים ודפוסי התנהגות אצל ילדים.,המושג הפסיכולוגי "התניה" שואב מהמילה תנאי – התניה קלאסית היא התניה בא מתקבלים חיזוקים חיוביים על התנהגות "רצויה", ואילו התניה אופרנטית מכילה גם את הקודמת אך לה נוסף אלמנט ה"ענישה" על התנהגויות "לא רצויות" – בדומה לשיטת המקל והגזר. בימינו אנו, כאשר עוסקים בענישה אין הכוונה לעונש אמיתי אלא לתחושה שמקבל הילד כאשר הוא נענש, כלומר העונש המודרני הוא פשוט צורה הפוכה ל"חיזוק חיובי" – במילים אחרות: "נו..נו..נו...".,,מכיוון שאופי הלמידה של ילדים מתחיל בחיקוי – הפרקטיקה הראשונה והחשובה ביותר אותה ניתן ליישם בגיל צעיר מאוד – היא דוגמה אישית. לפני שאתם יושבים להאכיל תינוק – שיטפו לו את הידיים - גם אם הוא עוד אוכל מבקבוק. התנהגות זו תחלחל לתודעה שלו ותהפוך להרגל הרבה לפני שהילד בכלל יבין למה הוא מבצע פעולה זו.,בהמשך, כאשר הילדים מתבגרים הם נתונים לעוד השפעות רבות מהסביבה – חברים, מורים ועוד אשר עשויים להשכיח את ההרגלים הטובים הללו – בשל עובדה זו אין לשקוט על השמרים ויש להמשיך בחינוך בבית. טקס נטילת ידיים למשל לפני הארוחה המשפחתית יכול לחזק משמעותית את ההרגלים הטובים שישמרו על הילד היגייני ובריא.,הפרקטיקה האחרונה היא הרציונל – בתחילה החינוך לילד הגיע באמצעות חיקוי, ומשהורגל לשטיפת ידיים ההרגל ממשיך מכוח האינרציה וההרגל. אך כאמור, כדי שהילד ימשיך לפעול בצורה זו עליו להבין את אשר הוא מבצע – מכאן שחייבים גם להוסיף מימד של ידע ולא רק עשייה עיוורת. חלק זה הוא יותר מסובך כיוון שכיום יש כמויות עצומות של ידע אך רק קומץ מהמאמרים והטקסטים מותאם לילדים. כדי שטקסט יהיה מותאם לילדים עליו להכיל מאפיינים שידברו אליהם – צבעים, תמונות, משחקים ועוד דברים שילדים אוהבים. השאר כבר בידיים שלהם (רק שישטפו אותם קודם)
מכיוון שאופי הלמידה של ילדים מתחיל בחיקוי – הפרקטיקה הראשונה והחשובה ביותר אותה ניתן ליישם בגיל צעיר מאוד – היא דוגמה אישית. לפני שאתם יושבים להאכיל תינוק – שיטפו לו את הידיים - גם אם הוא עוד אוכל מבקבוק. התנהגות זו תחלחל לתודעה שלו ותהפוך להרגל הרבה לפני שהילד בכלל יבין למה הוא מבצע פעולה זו.
בהמשך, כאשר הילדים מתבגרים הם נתונים לעוד השפעות רבות מהסביבה – חברים, מורים ועוד אשר עשויים להשכיח את ההרגלים הטובים הללו – בשל עובדה זו אין לשקוט על השמרים ויש להמשיך בחינוך בבית. טקס נטילת ידיים למשל לפני הארוחה המשפחתית יכול לחזק משמעותית את ההרגלים הטובים שישמרו על הילד היגייני ובריא.
הפרקטיקה האחרונה היא הרציונל – בתחילה החינוך לילד הגיע באמצעות חיקוי, ומשהורגל לשטיפת ידיים ההרגל ממשיך מכוח האינרציה וההרגל. אך כאמור, כדי שהילד ימשיך לפעול בצורה זו עליו להבין את אשר הוא מבצע – מכאן שחייבים גם להוסיף מימד של ידע ולא רק עשייה עיוורת. חלק זה הוא יותר מסובך כיוון שכיום יש כמויות עצומות של ידע אך רק קומץ מהמאמרים והטקסטים מותאם לילדים. כדי שטקסט יהיה מותאם לילדים עליו להכיל מאפיינים שידברו אליהם – צבעים, תמונות, משחקים ועוד דברים שילדים אוהבים. השאר כבר בידיים שלהם (רק שישטפו אותם קודם).
למידע נוסף, דפי צביעה ומשחקים חינוכיים בנושא היגיינה באתר בריאות ילדים.
]]>
