ימי הניסים: חופש חנוכה – עד מתי?

שלום אסתר, הימים האלה של החופש, עם כל הילדים בבית, קשים לי. ובכלל, החורף הזה מכריח אותי להסתגר ולא מאפשר לי לצאת בחופשיות ולסדר עניינים חשובים בחוץ. יש לך עצה?

תשובה:

אנחנו כעת בעיצומו של הדלקת נר שמיני של חנוכה. הזדמנות אחרונה חביבה להפנים את האור של החנוכייה. כידוע, נהוג שנשים אינן עושות מלאכה במחצית השעה שלאחר ההדלקה. בזכות יהודית קבלנו אנו הנשים מתנה: להימנע ממלאכה. יש לנו הזדמנות לשבת מול הנרות ורק להיות. ומה אנו עושות בזמן הזה של חצי שעה לאחר ההדלקה?

אם את יושבת בנחת, מתבוננת בנרות, נהנית מהמשפחה – אשרייך! רובנו באופן אוטומטי עוברות לעשייה, ואז נזכרות שבעצם אסור לעשות מלאכה ונעצרות, ואז בודקות מה בכל זאת ניתן לעשות. אולי יש היתר לטגן סופגניות או לביבות כי זה חלק מהעניין של חנוכה?

מחצית השעה הזו היא רק הזדמנות לצפות במדגם מייצג לאיך שאנו חיות. לגלות עד כמה אני מוכנה להיות בחוויה של הכאן והעכשיו, לחיות את הרגע הזה ולא לרוץ לרגע הבא. כאן העליתי קושי של להיות בחוויה של טוב, של אור, של קדושה. מי שמתקשה להיות בהוויה הזו, קל וחומר שיקשה עליה להיות גם בזמנים של התמודדות מול הלא ידוע. אם קשה לנו להיות עם עצמנו מול הנרות והמשפחה, מה נעשה במצבים של המתנה לתשובה של בדיקות, או תוצאות מבחן? של ציפייה למציאת השידוך הנכון, או קניית דירה או לידת ילד, ועוד ועוד?

בעצם כל חיינו אנחנו בציפייה לדבר הבא, ואם לא נשכיל להפסיק להתייחס כך למציאות, ופשוט להיות ולחוות עכשיו, ברגע הזה, הרי שאנו מפספסים את החיים. שימי לב שהסבל הוא אך ורק בעבר או בעתיד, אין סבל בהווה. מי שמוכנה להיות אך ורק ברגע הזה, לא תסבול, ולמרבה ההפתעה יש מצב שתהנה מהרגע!

הקושי להיות עם עצמי יקרין ללא ספק לקושי להיות עם האחר. למשל: קושי לנוח בחופשת לידה, קושי לשבת "סתם" כך עם הילדים, או לנהל שיחה שקטה עם בעלי. אני מעודדת אותך לחקור את מציאות חייך וכבר היום בערב לתרגל את הנוכחות מול הנרות, להתענג על מחצית השעה הזו ולספוג מהשפע של האור, מהטוהר, מהקדושה.

אסיים בזיכרון שלי מלפני שנים אחדות. התגוררנו בבניין מגורים ובאותו בניין בקומת הכניסה התגוררו זו מול זו נשים מבוגרות בעלות משפחה. בכל שנה כשהייתי יוצאת מהבניין בחנוכה הייתי רואה אותן יושבות ערב אחרי ערב בימות החנוכה כשכוסות תה מהביל בידיהן ומשוחחות בנחת ופניהן אל הנרות. לפעמים היו שותקות יחד ועיניהן אל מול פני החנוכייה. עד היום אני נזכרת בהן בערגה ומתמלאת השראה מהנשים העוצמתיות האלה.

בהצלחה לך, ולכולנו.

אסתר אברהם מטפלת גוף-נפש בשיטת "עוצמת הרכות" לייעוץ, ולשליחת שאלות למדור: Ester166@gmail.com